טעמי המנהגים קנח

נעורים לאביה. דביר המוצנע

(תרלד) טעם. שנוהגין שלא לאכול בשר גם בר"ח אע"ג דאיתא בסי' תי"ט דסעודת ר"ח מצוה משום שמת בו אהרן הכהן ויש שמתענים כמ"ש בסי' תק"פ. א"ח סי' תקנ"א בשם ס' נזירות שמשון

(תרלה) טעם. שנוהגין לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת. כדי שיהא נראה סעודה ענייה ושפלה ולכן אין צריך לחלוץ מנעליו באותה סעודה. עי' ב"י סי' תקנ"ב

(תרלו) טעם. שאסור לאכול שני תבשילין משני קדירות בסעודה המפסקת מפני שהוא דרך שררה וכבוד. ויש להחמיר אפי' מב' מינים בקדירה אחת אא"כ הוא דבר שדרכו בכך כל השנה כגון אפונים שנותנים עליהם בצלים ובצים. לבוש סי' תקנ"ב סעי' ב'. ואסור לאכול דגים. משום דאיכא דוכתא דדגים בכלל בשר ועוד דהוא עולה על שלחן מלכים. מ"א שם ס"ק ב'. ואסור לעשות לביבות ממולאים בגבינה. כי הם שני דברים כי העיסה הוא מאכל בפ"ע והגבינה הוא ג"כ מאכל בפ"ע ואף שנאכל כשהוא חי מ"מ כשנתבשל מיקרי תבשיל וה"ל כשני מינים בקדירה אחת כיון דרוב פעמים אין דרכן בכך (מ"א ומחצית השקל שם סק"ד). ונוהגין לאכול עדשים או בצים. מפני שהם סימן לאבל. מה בצים ועדשים זו גלגל אף אבילות גלגל היא שחוזר בעולם. מה בצים ועדשים אין להם פה אף אבל אין לו פה שאין לו להרבות בדיבור ואין