טעמי המנהגים טו

(כג) טעם. ז' כריכות על הזרוע כנגד ז' נערות הראויות לתת לה מבית המלך (קיצור של"ה). וטעם שצריך לכרוך על אצבעו שלשה כריכות טעמו ע"ד הקבלה. ט"ז סי' כ"ז ס"ק ח'. ואין להניח תפילין דר"ת כל ז' ימי אבילות. באר היטב סי' ל"ח ס"ק ה' בשם האר"י. וע' ברכי יוסף סי' ל"ח סעיף ד' וז"ל יש שכתבו משם האריז"ל שהאבל לא יניח תפילין דר"ת. אבל ראיתי למופת הדור המקובל המופלא קדוש ואמר לו כמהר"ר שלום נר"ו שהניח תפילין דר"ת בימי אבלו ואמר מר שבכתבי מהרח"ו זצ"ל האמיתיים לא נמצא זה ולדעתו יש להניחם גם בימי האבל ע"ש. אך בשיורי ברכה סימן ל"ח ובברכ"י יו"ד סימן שפ"ח כתב כיון דפליגי בזה שב ואל תעשה עדיף: ובספר בני יששכר כתב בשם האריז"ל שלא להניח תפילין דר"ת בימי האבל אשר הם מצד מוחין דחכמה כי בימים האלה מסתלקין מוחין דחכמה

(כד) טעם. שאין לכרוך הרצועה על האצבע עד שיניח תפילין של ראש. מפני שהרצועה שאנו כורכין באצבע הוא טבעת הקידושין שהזכר נותן לה ע"כ אין ראוי לכרוך הרצועה על האצבע עד שיניח תפילין של ראש שהיא סוד הזכר שאם עדיין לא בא הזכר קדושין מהיכן ואין ראוי לשנות המנהג. וצריך שתהיה מעומד שהזכר המקדש את האשה מקדש אותה מעומד. ראשית חכמה שער הקדושה פ"ו

(כה) טעם שמברכין. על מצות עירוב. על מצות תפילין. ולא מצינו שום ברכה שיאמר בה על מצות. מפני שאינו יכול לערב תחומין אלא לדבר מצוה תקנו לומר כן בשאר עירובין. ותפילין של ראש מפני שכבר בירך על של יד להניח תפילין הוצרך לשנות בתפילין של ראש ולומר על מצות לפי שקרוב היה ליפטר בברכה ראשונה. אבודרהם. ע"ל סעיף התק"ט

(כו) טעם. דלא נהגו העולם לברך אם נשמטו התפילין ממקומן. משום שאנו אין לובשים אותן כל היום אלא בשעת התפלה ואז מסתמא אינו מסיח דעתו מהם והוי כחולצן ע"מ להחזירן. מ"א סי' כ"ה ס"ק כ"א בשם של"ה: