טעמי המנהגים קכא

רבה סי' תכ"ג ס"ק ו' ועי' פ"מ שם שכתב וז"ל ומ"מ ראיתי המנהג רק עד ר"ח ניסן ע"ש

(תמט) טעם. דבר"ח יאמר בקדושת כתר ועמך ישראל ובשבת וי"ט עם עמך ישראל כי בשבת ויו"ט ישראל הם עיקר. שערי תשובה סימן תכ"ג ועי' כל בו סי' ל"ז

(תנ) טעם. שנוהגין לעשות סעודת ראש חודש. זכר לסעודה שהי' עושין לעידי הלבנה בזמן שהי' מקדשין על פי הראיה. כל בו. יש מי שכתב שיש נוהגים להדליק נרות יתרות לכבוד ר"ח. עי' פ"ח סי' תי"ט

(תנא) טעם. למנהג שהתינוקות מביאין מעות לרבם בר"ח ונקרא מעות ר"ח. לפי שאנו אומרים זמן כפרה לכל תולדותם. וע"כ המעות הללו הם כפרה לתינוקות. (מט"מ)

(תנב) טעם. שאין מעברין אלא אדר וכל שאר החדשים אין מעברין. דכתיב (אסתר ג') לחדש שנים עשר הוא חודש אדר ואי מעברין אחת משאר החדשים לא הוי אדר שנים עשר. תוס' סנהדרין דף י"ב ע"א בד"ה אין

(תנג) טעם. למה אנו מברכין ברכת הלבנה במוש"ק. כי אז נחרב הבית והלכה השכינה בגלות. לכן אנו אומרים שעתידין להתחדש כמותה. הרי ביום שנחרב אנו מבשרין חדוש ישראל והשכינה. פע"ח שער ר"ח פי"ג בשם הרח"ו: