טעמי המנהגים קג

(שסו) טעם. שקורין הקידוש של שחרית בשבת קידושא רבא. לפי שאיני עיקר כקידוש של לילה וזוטר שיעורי' כדקרינן לסומא סגי נהיר דלא הוי רק מדרבנן. רבינו נסים ערבי פסחים דף כ"ד ע"א. עוד טעם. כמו דאמרינן צומא רבה. הושענא רבה וזהו חשיבתו שמקדש אפי' על השכר לאפוקי קידוש לילה שאינו מברך אלא על היין. א"ר סי' ער"ב בשם רש"ל

(שסה) עוד טעם. לפי שברכה זו גדול כוחה שהיא ראשונה לכל הברכות הסדורות על הכוס. כל בו סי' ל"א

(שסו) עוד טעם. ע"ד סגי נהור שלא יש שום קידוש רק בפה"ג ואין בו דבר נוסף על ברכת הנהנין. דבש לפי בשם הה"מ פכ"ט דשבת. וע"ל סעי' רצ"ט בהשמטות

(שסז) טעם. על מנהג ישראל שנוהגין לאכול בשבת בצלים ושומים. כי הנה חייב אדם לענג את השבת קודש בכל מיני תענוגים שישנן בעולם וכמש"ה וקראת לשבת עונג דהיינו שצריך לאכול את כל מיני מאכלים שישנן בעולם ואז הוי בכלל מענג את השבת בשלימות ולשתות את כל מיני משקאות טובות שישנן בעולם שלא ימצא עוד בעולם שום תענוג ושום הנאה שלא יהנה ממנו בשבת קודש רק שא"א לקיים להשיג שיהי' לו כל מיני מאכלים ומשקאות שישנן ונמצאים בעולם עד גדר שלא ימצא עוד שום מאכל ומשקה שלא הי' לו אמנם האמת הוא שבתבשילי שבת שמכינים על שבת יש בהם טעם מן והנה המן הי' כולל כל הטעמים שבעולם ונמצא יוצא אדם ידי חובתו בתבשילי שבת על כל מיני מאכלים ומשקאות שישנן בעולם. והנה זאת ידוע שהמן הי' כולל כל הטעמים שבעולם רק טעם שומים ובצלים לא הי' בהמן כדי שלא יזיק למעוברת כידוע. וע"כ צריך לאכול שומים ובצלים בשבת כדי להשלים עונג שבת בכל מיני טעמים שבעולם. גאולת ישראל: