הסולם על ספר הזהר, בראשית ב שצח

ת"ח כד בר נש וכו': בוא וראה. כשהאדם נטמא, בעון הנזכר, לא יהיה נפקד מעם הקב"ה לטוב. ובכל עת הוא נפקד לרע, מאותו רוח הטומאה הנקרא רע. וע"כ הוא גורם הסתלקות השכינה. כי בעת שרוח הטומאה פוקד אותו, תכף מסתלקת השכינה. וז"ש ושבע ילין בל יפקד רע. שפירושו, כאשר הולך בדרך הישר, ואינו נכשל בעון הנז', אז בל יפקד רע. וע"כ כתוב רק רע כל היום. וכתוב לא יגורך רע. כי זה נקרא רע, ולא רשע. וכתוב, גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי. הרי, שכן הוא גם להיפך, אם השכינה עמו, אינו מפחד מרוח הטומאה הנקרא רע. כמ"ש לא אירא רע, כי אתה עמדי. כי כמו שהשכינה בורחת מפני הטומאה הנק' רע, כן הטומאה בורחת מפני השכינה.