הסולם על ספר הזהר, בראשית ב שצז

מנלן מיעקב וכו': מאין לנו, שהשכינה מסתלקת בעון זה, מן יעקב למדנו. כי בשעה שנסתלקה השכינה ממנו חשב שיש פסול בבניו. דהיינו העון הנזכר, שבשבילו נתחזק רוח הטומאה בעולם, וגרע אור הלבנה, שהיא הנוקבא דז"א, ופגם אותה. שמשום זה נסתלקה ממנו השכינה, ואם תאמר, למה חשב כך. ואומר, משום שעון זה מטמא המקדש, שע"כ נסתלקה השכינה מיעקב, אע"פ שהוא עצמו לא חטא. כל שכן מי שמטמא דרכיו ומטמא את עצמו, שהוא מחזק את רוח הטומאה. ומשום זה. כשהוא נטמא, הוא נקרא רע.