סוטה לט:
Sotah 39b · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ'
אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לָכוֹף קִישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן עַד שֶׁיַּחְזִרוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת כֹּהֲנִים עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר
וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה עַד שֶׁיִּכְלֶה דִּיבּוּר מִפִּי הַקּוֹרֵא וְאֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לַעֲנוֹת אָמֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַכֹּהֲנִים וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַתְחִיל בִּבְרָכָה אַחֶרֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּשִׂים שָׁלוֹם וְאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲקוֹר רַגְלֵיהֶם וְלֵילֵךְ עַד שֶׁיִּגְמוֹר שְׁלִיחַ צִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לַעֲנוֹת אָמֵן עַד שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה מִפִּי הַקּוֹרֵא וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי הַצִּבּוּר וְאֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַתְחִיל בַּתַּרְגּוּם עַד שֶׁיִּכְלֶה פָּסוּק מִפִּי הַקּוֹרֵא וְאֵין הַקּוֹרֵא רַשַּׁאי לְהַתְחִיל בְּפָסוּק אַחֵר עַד שֶׁיִּכְלֶה תַּרְגּוּם מִפִּי הַמְתַרְגֵּם
אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא בַּתּוֹרָה תְּחִילָּה וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הַמַּפְטִיר רַשַּׁאי לְהַפְטִיר בַּנָּבִיא עַד שֶׁיִּגָּלֵל סֵפֶר תּוֹרָה
וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר רַשַּׁאי לְהַפְשִׁיט אֶת הַתֵּיבָה בַּצִּבּוּר מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר
וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִין לָצֵאת עַד שֶׁיִּנָּטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְיָנֻיחַ בִּמְקוֹמוֹ וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַד שֶׁיֵּצֵא
וְלָא פְּלִיגִי הָא דְּאִיכָּא פִּיתְחָא אַחֲרִינָא הָא דְּלֵיכָּא פִּיתְחָא אַחֲרִינָא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִינָא אַסְבְּרַהּ לִי אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ
בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם מָה הֵן אוֹמְרִים אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ וְגוֹ' בָּרְכוּ ה' כׇּל צְבָאָיו מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּרְכוּ ה' כׇּל מַעֲשָׂיו בְּכׇל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'
בְּמוּסְפֵי דְשַׁבְּתָא מָה הֵן אוֹמְרִים אָמַר רַבִּי אַסִּי שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה' כׇּל עַבְדֵי ה' וְגוֹ' שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה' בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ
וְלֵימָא נָמֵי יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן דִּכְתִיב בְּהָהוּא עִנְיָינָא אָמַר יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי מִתּוֹךְ שֶׁהִתְחִיל בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְסַיֵּים בְּבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּמִנְחֲתָא דְתַעֲנִיתָא מַאי אָמְרִי אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וְגוֹ' לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְגוֹ'
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
מה שהבטחתנו - שתסכים על ידינו כדכתיב ואני אברכם (במדבר ו):
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
עד שיכלה אמן מפי הצבור - פירש ר"י אע"ג דאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז.) אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונין ואמר רב חסדא מפי רוב העונין דכל העונה אמן יותר מדאי אינו אלא טועה מיהו לענין ברכת כהנים כיון דמשום לשמוע הוא לא משתמע כל זמן שעונין דהוו…
- באר שבע על סוטה Be'er Sheva on Sotah
עד שיכלה דבור מפי הקורא. פירש הר"ן דבור של קריאת כהנים ואחרים פירשו שמקרים היו הכהנים כדי שלא יטעו שהיה ש"ץ קורא לפניהם כל תיבה ותיבה ואין הכהנים רשאין להתחיל אפילו בתיבה ראשונה דליכא למיחש לטעות וכל שכן באידך עד שיכלה דבור מפי הקורא ע"כ וכולהו פירושי הלכתא…
- בן יהוידע על סוטה Ben Yehoyada on Sotah
אָמַר רָבָא: בַּר אָהִינָא אַסְבְּרָהּ לִי "אַחֲרֵי הֳ' אֱלֹקֵיכֶם תֵּלֵכוּ" (דברים יג, ה) . הא דסמך תלמודא לדברי רבא אלו למאמר בִּזְמַן שֶׁהַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת הָעָם וכו' היינו משום דמשמעות הכתוב הזה שייכא לטעם של הסברת פנים, פירוש שדרשו רבותנו ז"ל…
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
תוס' בד"ה עד שיכלה כו' א"כ לא ישאו שנים כפיהם כו' עכ"ל כצ"ל:
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
גמרא עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום ואינן רשאין כו' כצ"ל. ונ"ב ל"ד אלא כלומר שראוי להתחיל שים שלום מיד אחר אמן וכן מוכח מפירש"י:
- גליון הש"ס על סוטה Gilyon HaShas on Sotah
גמ' מפני כבוד צבור. מגילה דף כד ע"ב יומא ע ע"א גיטין דף ס ע"ב:
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא (בסה"ע) מקוה ישראל מושיעו בעת צרה. כצ"ל:
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
אין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם. פ"ה שכופפין אותן וכו'. עד שיכלה אמן מפי הצבור: