סוטה לט.
Sotah 39a · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →וְהִזָּה לְאַחֲרָיו לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא מֵהָכָא וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁנֶּאֱמַר שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים אָמַר לָהֶן מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה
מַאי מְבָרֵךְ אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
והזה לאחריו - ואף שם היו כלים הצריכין הזאה:
- תוספות על סוטה Tosafos on Sotah
והזה על הצדדין שבפניו הזאתו כשרה - בירושלמי בפרק אין עומדין אמרי' הדא אמרה העומדין מן הצדדין בכלל ברכה:
- באר שבע על סוטה Be'er Sheva on Sotah
כיון שנפתח ספר תורה כו'. נ"ל שאין ר"ל מעת שנפתח ממש אלא מעת שיתחיל הקורא לקרות בתורה דהכי מוכח מקרא דיליף ליה מיניה ובפתחו עמדו כל העם ופרש"י ובפתחו כשהתחיל. וכי תימא לרש"י גופיה מנין דילמא ובפתחו פירושו כפשוטו מעת שנפתח ממש. י"ל דסברא הוא כיון שרבה בר רב…
- בן יהוידע על סוטה Ben Yehoyada on Sotah
כֵּיוָן שֶׁנִּפְתָּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה (נחמיה ח, ה) . נראה לי רמז לדבר 'פה פתוחה פה סתומה' דהיינו כשיש פה פתותה של חזן לקרות בספר תורה צריך שתהיה פה של הציבור סתומה.
- חידושי אגדות על סוטה Chidushei Agadot on Sotah
גמ' מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא כו'. לגבי בית המקדש שנינו פ' הרואה דאסור מדינא ויליף לה מקרא מדכתיב ואת מקדשי תיראו ור"א היה מחמיר בזה גם בביהכ"נ שנקרא מקדש מעט. ושאמר לא פסעתי על ראשי כו'. מבואר פ"ק דסנהדרין וק"ל:
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
בא"ד גדולה בגדולה אלמא לענין תפלה כו' עכ"ל כצ"ל:
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא שנאמר וכפתחו עמדו כה"ע. כצ"ל בכ"ף:
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
כיון דנפתח ספר תורה אסור לדבר אפי' בדברי תורה. פי' רשב"ם אבל אי מהדר אפיה לית לן בה דאמר פ"ק דברכות רב ששת מהדר אפיה יגריס. ואינו נראה לר"ת דא"כ היה ליה לתלמודא לאיתויי הא דרב ששת ולומר שמותר בזה הענין. על כן נראה לי דרב ששת לא פליג דבדבר הלכה שרי: