סוטה כט:
Sotah 29b · סוטה · free full Hebrew text
Open in the reader →מָה לִטְבוּל יוֹם דְּשֶׁרֶץ שֶׁכֵּן בְּמִינוֹ אַב הַטּוּמְאָה
מָה לִכְלִי חֶרֶשׂ שֶׁכֵּן מְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ
וְחוֹזֵר הַדִּין לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִין בְּחוּלִּין וּפוֹסְלִין בִּתְרוּמָה כׇּל שֶׁכֵּן כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁפּוֹסֵל בְּחוּלִּין דְּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה
וְדוֹר אַחֵר פָּרֵיךְ מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד חָמוּר
וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי צַד חָמוּר לָא פָּרֵיךְ
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי מִנַּיִן לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ שֶׁפָּסוּל
וְדִין הוּא מָה מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים שֶׁמּוּתָּר בַּתְּרוּמָה פָּסוּל בַּקּוֹדֶשׁ שְׁלִישִׁי שֶׁפָּסוּל בַּתְּרוּמָה אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ
וְלָמַדְנוּ שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה וּרְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר
שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה מְנָלַן דִּכְתִיב וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל מִי לָא עָסְקִינַן דִּנְגַע בְּשֵׁנִי וְאָמַר רַחֲמָנָא לֹא יֵאָכֵל רְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר כְּדַאֲמַרַן
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן טַעַם בְּרִיבִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הוּא שֶׁהֲרֵי תְּשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ שֶׁפָּסוּל בִּתְרוּמָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ
דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקּוֹדֶשׁ לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה וּמַשְׁקֵי תְרוּמָה כָּךְ פּוֹסֵל אוֹכְלֵי קוֹדֶשׁ וּמַשְׁקֵי קוֹדֶשׁ
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ דִּילְמָא כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד
אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ לַיְיתֵיהּ לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ מֵאוֹכֶל שֶׁבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם
וּמָה אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם דִּטְבוּל יוֹם גּוּפֵיהּ מוּתָּר בְּחוּלִּין אָמְרַתְּ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ אוֹכֶל
Meforshim on this daf
- רש"י על סוטה Rashi on Sotah
מטבול יום דשרץ - אדם שנגע בשרץ ראשון לטומאה היה ולא אב הטומאה וכי טבל הותר לחולין ואסור לתרומה ואפי' לנגיעה דכתיב נמי הערב שמש בכלים במים יובא וטמא עד הערב וטהר (ויקרא י״א:ל״ב) והא לנגיעה הוא להשתמש בו תרומה ואשמעינן דכלי טבול יום פסל ליה:
- חידושי רמב"ן על סוטה Chiddushei Ramban on Sotah
[מקונטרס אחרון ליבמות] ודאקשי' כלי חרס יוכיח. פירש"י ז"ל כלי חרס ראשון שהוא מטמא את התרומה וכ"ש פוסלה ואינו גורס כמה שכתוב בכל הנוסחאות הצד השוה שבהן שמותרין בחולין שאין לך כלי חרס שמותר בחולין ופוסל בתרומה וכתב הרב ז"ל אל תשיבני שהיה לו להביא הוכחה בדבר…
- חדושי הלכות על סוטה Chidushei Halachot on Sotah
בגמ' כלי חרס יוכיח כו' ולעיל דהוה ילפינן ליה מטבול יום דאב הטומאה ליכא למימר כלי חרס יוכיח דאיכא למפרך מה לכלי חרס שהוא ראשון דהא ליכא למימר טבול יום יוכיח כיון דאב הטומאה הוא אבל הכא דילפינן ליה מטבול יום דשרץ ליכא למפרך מה לכלי חרס שכן ראשון דטבול יום דשרץ…
- חכמת שלמה על סוטה Chokhmat Shlomo on Sotah
רש"י בד"ה שכן יש כו' ומהכא נפקא לן כו' כתיב מה שיש לו טהרה כו' כצ"ל:
- רש"ש על סוטה Rashash on Sotah
גמרא כלי חרס יוכיח. עמש"כ בפסחים (יז) בס"ד:
- תוספות שאנץ על סוטה Tosafot Shantz on Sotah
טבול יום יוכיח שאין כלי שטף הראוי לטבילה מטמא מאוירו וקא פסיל תרומה. ל"ה. הצד השוה שבהן שמטמאין ופוסלין בתרומה כ"ש ככר שני שפוסל בחולין שיפסול. ה"ג רש"י ופי' הצד השוה צריך למצוא חומרא שוה לתלות בו טעם פסול תרומה ומהו הצד השוה שבהן טבול יום איקרי טמא דכתיב ובא…