פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ח:ד:טו

בערובתא עם מטמעי שמשא. בערובתא בערב שבת כבא השמש תרגום ירושלמי ויבא השמש וטמעת שמשא:

לא תתן להון כתבין וכו'. כדי שלא יהו מספיקין לבא והיא עילה ואהרוג אותן:

בדיומסין דטבריה. מרחץ חמי טבריה קרוי כן. וכבר פירשתי הטעם שהוא שני לרפואתו של מקום כמו שקראו לפרצוף אדם דיוקני:

אתא ארגינטין. פי' בערוך שד של מרחץ:

לניסין הוא מתחמי. לפעמים לנס הוא מתראה שיעשה לו ה' נס:

אמר לון. השד מה רבנן עבדין:

תנון ליה עובדא. הגידו לו הענין תרגום ירושלמי ויגד לשני אחיו ותני לתרין אחוי:

טען יתהון ואעיל יתהון. למקום אשר היה יושב המלך:

אמרין ליה הא רבנן לבר. אמרו לו עבדיו הנה החכמים בחוץ:

בי בני. מרחץ:

אזייה שבעה יומין. לשון למזא לאתונא:

ומזגא קדמיהון. בב"ר עאל חד ארגינטין ומזגא קדמיהון ועאלון וסחון ואתון לגביה:

לא תבסרון. לא תבזו, תרגום דבר ה' בזה, פתגמא דה' בסר:

לא ברומי זעיר ולא בחבר זעיר. בפרסי קטן מלשון אתו חברי לבבל ולא תחת חבר דפ"ק דשבת. וטעמא דמלכותן עומדת וקשורה עמהן:

הדרן עלך האשה