פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ו:ג:א

ובלבד שישלם מן היפה על הרע. כדמפ' בגמ' אכל גרוגרות ושלם תמרים תבא עליו ברכה דהוי מידי דקפיץ עליה זבינא:

אלא ממין על מינו. כדמפ' טעמא בסיפא:

ממקום שר' אליעזר מקל משם ר' עקיבא מחמיר שנא' ונתן וגו'. לפיכך אם אכל קישואין של ערב שביעית וכו'. כ' הראב"ד ז"ל בפירוש ת"כ מיתחזי לי דר' עקיבא ור' אליעזר לא פליגי אלא במין על שאינו מינו אבל באוכל קישואין של ערב שביעית ורוצה לשלם קישואין של שביעית דברי הכל אין תשלומיו תשלומין שהרי אף לר' אליעזר בעינן דבר שהוא ראוי ליעשות קדש וקישואין של שביעית אינן ראויין ליעשות תרומה על פירות אחרים ולא שייך בהו זיקת תרומה כלל דכי הוי בשעת לקיטה הוא דמחייבי דירק בשעת לקיטתו עישורו ואז הוי שביעית והאי דקאמר הכא על מילתיה דר' עקיבא לפיכך אכל קישואין וכו' לאו למימרא דר' אליעזר פליג עליה ולמימר שישלם לו פירות שביעית אלא כיון דאמר קרא ונתן לכהן את הקדש וסבר ר' עקיבא קדש שאכל אבל מין על שאינו מינו לא לפיכך אכל קישואין של ערב שביעית וכלו ימתין לקישואין של מוצאי שביעית ואילו לר' אליעזר אינו צריך להמתין עד מוצאי שביעית כלל אלא ישלם לו מיד בערב שביעית ממין אחר ע"כ ודבריו נכונים. ובגמ' מפ' דקישואין של שביעית לאו דוקא דלאו משום איסור ספיחין בלחוד דלר' עקיבא מדאורייתא אסורין פסיל להו אלא אפילו פירות היתר דשרו באכילה בשביעית כגון פירות האילן לא מצי נמי לשלומי מינייהו כדמפ' בגמ':

קדש שאכל. מין קדש שאכל אבל מן החדש על הישן מודי ר' עקיבא כדאיתא בתוספתא: