פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ה:ב:ב
Sirilio on Yerushalmi Terumos 5:2:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 5:2:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →נצא לחוץ וכו'. נצא לחוץ ונשאל לחכמי ישיבות העיר ונלמוד מדבריהם:
המערה מכלי לכלי. משנה היא במס' טבול יום בפ"ב. וה"פ המערה יין של תרומה מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח הקילוח לבדו נפסל דניצוק לא הוי חיבור ועוד דטבול יום פוסל ואינו מטמא כדאיתא בפ' השוחט וא"כ הויא לה כמו ביבש תרומה טמאה שנתערבה בטהורה ועולה בא' ומאה כתרומה בחולין ודוקא בטבול יום עולה כה"ג אבל בשאר טומאות הא קיי"ל כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה ולא אשכחן משקין אלא תחלה ואין מונין במשקין ראשון ושני וכולה חבית הויא תחלה. ואי נגע טבול יום כמונחים כולם ואפילו טובא דמים ע"ג מים או יין ע"ג יין היינו הנחתם וכבר האריך הרמב"ם ז"ל קצת בזה בהקדמתו לסדר טהרות עיין שם:
מאן תנא הכא תעלה לא ב"ש ולא ב"ה. דהא ב"ה מודו לב"ש:
קודם שיודו לב"ש. ומשנה לא זזה ממקומה כדאמרינן בעלמא:
מתני' אמרה כן. כדברי רב יהודה בר לוי דהודו ב"ש לב"ה:
ר' אליעזר או' תירום ותשרף. והשאר מותר:
ולאו שמותי הוא. ולאו מתלמידי ב"ש הוא וכן פי' בערוך וכן משמע נמי במס' שביעית בפ' הפיגם:
אחר שהודו אלו לאלו תעלה. הכי תניא בתוספתא:
ב"ש מסלקין לון ואינון מודיין לון. בתמיה היאך הודו ב"ש לב"ה והלא במשנתנו ב"ה נשארו מנוצחים מקושיית ב"ש:
ומשני א"ר אבין וכו' טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים לא כ"ש. שיהא מותר לכהנים ולא נימא דהיתר כהנים לא חשיב היתר דכיון דליכא אלא עשה חשיב האי ק"ו ובפ"ב דערלה ילפינן לה שפיר: