פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ד:ח:ב
Sirilio on Yerushalmi Terumos 4:8:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →אם יש בקיפוי כשיעור אין הא ארעייתא לא. דאין התחתונים מצטרפין:
כמרבה מזיד. פי' רבנו שמשון דגרע משום דקפא דלא רצה שיצטרף ומשו"ה לא מצטרף ואין הלשון משמע כן אלא ה"פ דהתרומה היא בעינה בשטחיות המגורה והרי לקחה לעצמה ולא כולה וכי הדר ונטל החטים שלהלן ממנה ונתן עמה אע"ג דאפשר דלא נתכוין אלא שלא תתבלבל לתוכה אפ"ה כיון דלקחה בעינה הוי כאילו מרבה מזיד עליה והחמירו דבעינן בקיפוי לחודיה כדי להתיר סאין שבקיפוי כשיעור דהרי הוא כאילו מדמע התרומה במזיד ותנן דאין מבטלין איסור לכתחלה ומש"ה חטים התחתונים לא אהנו וכדפרשי' דקיפוי נמי קנסינן דחדא היא אליביה:
כסאה עולה. מתוך מאה הוי כאילו הרים הסאה לחודיה לתתה לכהן ואע"ג דקא מצטרפי סאין אחרים הא תנן במס' ערלה דצריך להרים ותנן לקמן סאה תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפלה למקום אחר ר' אליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי הילכך לא תעלה מחמת סאין של הקיפוי אלא אם יש בקיפוי שיעור דאה"נ דכמעורבת חשיבא דהא תחתונים מסייעין לבטלה ואפילו במבוטלת בהדיא ס"ל לקמן דבעינה חשיבא ומדמעת ומשו"ה בעינן בקיפוי כשיעור וכיון דר' אליעזר דמקל בפי כוורת מחמיר כאן ר' יהושע דמחמיר התם כ"ש דיחמיר הכא אפילו אם יש בקיפוי שיעור הוא כולהו לכהן:
מה נפיק מביניהון. מאי בינייהו בין תירוצא דרב כהנא ובין תירוצא דר' אסי:
ומתרצי' הא איכא בינייהו על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. כלומר אם קפה ובא לרבות ולתת חטים עוד על הקיפוי:
על דעתיה דר' אסי מותר לרבות. דהא מדמי לה לסאה עולה מתוך מאה וכמעורבת היא ואינה בעינה, ואע"ג דר' אליעזר ס"ל דתרומה בעינה מחתה כדאיתא פ' נוטל ה"מ לענין דמדמעת ובעיא ק' אבל לענין להתירה ולרבות עליה ס"ל לר' אסי דמודי לרבנן דלגבי האי כמעורבת היא ואינה בעינה ובריש סאה תרומה נמי אמר דאיכא מילי דמודי ר' אליעזר דאינה בעינה:
על דעתיה דרב ותרומה בעינה היא ואסור לרבות עליה:
קפה וחזר וקפה. כהנא אסור לרבות על הקפוי' דמרבה מזיד חשיב לה במזיד לר' אסי כיון דמותר לרבות דלא חשיבא בעינה הקפוי שני מעלה את התרומה וקיפוי שני דהכא היה גם בו מהתרומה בעינה וכגון דקיפוי קמא נטלו דק מאד ונשאר עדיין מהתרומה ובקיפוי השני נטלו:
אע"פ שלא שייר. כגון שלא היו חטים במגורה אלא ב' אצבעות והיה רחבה ובשני קפויין אזלי כולהו שרי לר' אסי דמותר לרבות:
והוא ששייר. דאם לא שייר לא שמיה קיפוי. ונ"ל דכי פליגי ר' אילא ור' אסי עליה דרב כהנא היינו לתרוצי מילתא דר' אליעזר דלר' יהושע פשיטא דבעינה ממש היא דלית ליה רואין כאלו הן פרודות ואפילו יש בקיפוי מאה אסור משום מרבה מזיד ולקופה לחוד הוא דאסור כן נ"ל פי' שמועה זו ולא כתבתי פי' רבנו שמשון ז"ל במימרא דר' אסי דאין לו משמעות בלשון הגמ' כלל: