פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות ד:ז:ה
Sirilio on Yerushalmi Terumos 4:7:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →פליגא. דסברי דסוף סוף הוי יבש ביבש ואינו נבלל כמו הלח:
ה"ג תמן תנינן המדומע פטור מן החלה כהנא שאל לשמואל וכו'. והיא משנה בפ"ק דחלה וגמ' דעלה ומייתינן לה הכא משום דאקשי ליה מעיגולין דמתני' דהוי דרכו לימנות ומסיק דתרומה בזה"ז דרבנן:
המדומע פטור מן החלה. תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין שאוכלין אותו הכהנים הן פטורין מן החלה משום חלק התרומה דתרומה פטורה מן החלה דתניא בספרי פרשת קרח מראשית עריסותיכם שומע אני אף עיסת תרומה במשמע ת"ל תרימו לה' תרומה את שמורם קדש והשאר חולין ולא שזה וזה קדש ובשלהי יוצא דופן מפ' דקסבר האי תנא דחלה בזה"ז דרבנן ואתי דימוע דרבנן ומפקע חלה דרבנן דמדאורייתא חולין ראויין נינהו דתרומה מדאורייתא היא בטלה ברוב כדין כל יבש ביבש דעלמא והא דדרשינן לעיל את מקדשו ממנו מה שאתה מרים ממנו אם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו אסמכתא בעלמא הוא דמדרבנן הוא דבעינן מאה דאי ס"ד חלה בזה"ז דאורייתא לא אתי דימוע דרבנן ומפקע חלה דאורייתא:
שרובה תרומה. והחולין בטלין אגבה הילכך פטורה מן החלה דאילו הוו רוב חולין תרומה בטלה ברוב מן התורה וחייבת בחלה דחלה בזה"ז דאורייתא ופליגא אההיא דיוצא דופן:
סאה שנפלה לתוך צ"ט של חולין. אפילו מדומע כה"ג פוטר מחלה דקסבר כי ההיא דיוצא דופן דחלה דרבנן ואתי דימוע דרבנן ומפקיע חלה דרבנן וכדפרישנא:
ואותה סאה פוטרת את הכל. מן החלה בשלמא לשמואל דאמר בשרובה תרומה אתי שפיר:
א"ל וכי עיגול בעיגולין וכו'. דס"ל לריש לקיש בפ' הערל דכל שדרכו לימנות שנינו ולדידיה היכי עולין עיגולין דמתני' ואפילו שיפרישו א' מפני גזל השבט כדתנן במס' ערלה:
וכי דבר בריא שהתרומה עלתה בידו ואת אמרת. לתירוץ קושיא זו דתרומה בזמן הזה דרבנן ולכך הקלו והכי איתא נמי בפ' הערל:
אוף הכא קל הוא. דחלה בזמן הזה דרבנן ואתי דימוע ומפקע לה ושתק ריש לקיש בתשובה זו:
ופריך תלמודא ויתיביניה וכו'. אמאי שתיק היה לו להשיב לר' יוחנן שניא מתני' דעיגול בעיגולין שכבר בטלו דהא אית מאה כנגדו ומאי דקשיא לך דהא דבר שבמנין הוא להא מהני טעמא דמדרבנן הוא משא"כ במשנת מס' חלה דבליכא שיעור מיירי. ונראה דר' יוחנן יאמר דכיון דמדרבנן הוא לא אחמור בהא גבי כהנים:
אפילו חטים בחטים טוחן ומתיר. אפילו נדמעו חיטי תרומה בחיטי חולין וידוע דכשטוחנין אותם מותירות והיה יודע דחטים של חולין יפות לא תימא ולא יטחון בתחלה דקי"ל לקמן אין מבטלין איסור לכתחלה קמ"ל דכיון דתרומה בזה"ז דרבנן שרי ואפילו במקום דליכא כהנים נמי טוחן ומתיר לזרים ובמס' חלה פירש הטעם: