פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ט:ד:ג
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 9:4:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →התחיל באוצר. אם קודם ביעור דהיתירא התחיל לפתוח לבני הבית הכלי שיש בו כבש והתחילו לאכול והגיע שעת הביעור אח"כ אין צריך להוציא מן הבית כדי לקיים מן השבות וכו':
הרי הוא כמבוער. הך קולא בביעור דהיתירא קא מיירי דמשמע בתוספתא דמשקרב זמן הביעור דהיתירא דהיינו שכלו ירקות לעניים משדות העיר ויש לו לזה ירקות כבושים בבית צריך להוציאן מן הבית ולומר שיזכו בהן הכל והכי תני התם מי שיש לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור כיצד יעשה מחלק מהם לשכניו ולקרוביו ולמיודעיו או מוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל שמעו מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניסן לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיכלו פי' עד שיכלו לבהמה ולחיה בהרים וביערים מכל ההפרכיא אבל משכלו מכל ההפרכיא כפי המקום שהוא דר אם הר המלך כשיעורו ואם גליל העליון כשיעורו אסורין בהנייה ובעו איבוד מן התורה וכמו שאני עתיד לפרש לקמן במתני' דמי שהיו לו פירות שביעית בס"ד. וקאמר הכא חזקיה דאם התחיל לאכול מן האוצר והוא הכלי שיש לו באוצר שיש בו דבר כבוש כגון ירק או כיוצא בו קודם שיכלו עניים ירקות השדה הרי הוא כמבוער שכיון שפתחו לאכול לבני הבית בני הבית יכלוהו וככלה דמי ואינו צריך להוציאן לפתח ביתו וכו' כדי לקיים מצות הפקר דנפקא לן מקרא דכתיב ונטשתה ואכלו אביוני עמך ודרשינן נטושים בע"כ כדאיתא בפ' המפקיד ובמכילתא שאם היה צריך להוציאן ולא הוציאן ונתערב לו אי זה פרי או כבש עם כבשין דששית ואפי' באלף כולן אסורין באכילה עד שיוציאם וכו' דהוי דבר שיש לו מתירין דשרו באכילה בהוצאתם מן הבית וקיי"ל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל וכדאסיקנא בס"פ כלל גדול זוטא ואשמועינן חזקיה דס"ל כר' יוסי לקמן דאחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור מאוצר שבבית כדמפ' בתוספתא:
הוה ליה עובדא. הוו ליה חביות של כבש תוך ביתו והגיע שעת הביעור דהיתירא ולא התחיל בהן עדיין:
תלתא רחמין. שלשה אוהבים שלא ירצו לזכות בה בשביל שהיא שלך שלא לחסר מזונותיך ויכול אתה לחזור ולזכות בהם ולאכלם, והא דקאמר שלשה דמסקינן בס"פ אין בין המודר דלא מהני הפקר אלא בפני שלשה:
קפודקאי דצפרי. בני אדם קפדנים שלא היה להם אוהב מתוך קפדנותם והעניים כלו להם הפירות בעיר ומיחייבי העשירים להוציא מה שבביתם וכו' ואם יפקירו פירותיהם יזכו בהם האחרים והורה להם ר' אמי דכשיראו השוק פנוי מבני אדם יפקירו ואח"כ יזכו בהם:
צלילא. צלול שאין קול אחר נשמע בשוק ואז נשמע הקול של פרסת רגלי אדם בשוק דהיינו בלילה: