פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ח:ז:ב
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 8:7:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 8:7:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →תמן תנינן. במסכת זבחים בפ' כל התדיר מחברו:
ובכולן הכהנים רשאין. בכל קדשים הנאכלים רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאכלן צלויין שלוקים ומבושלים שלוקים מבושלין הרבה יותר ממבושלים ומפ' טעמא התם מדכתיב לך נתתים למשחה ומתרגמינן לרבו והיינו לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים:
ותבלי תרומה. ואע"ג דקא ממעט בזמן אכילת תרומה:
לידי פיסול. שטעם קדשים הנעשה נותר אוסרה וממעט זמן אכילתה:
כסתמא דתמן. דזבחים קס"ד מדנקיט ת"ק דינא דתבלין דר"ש בהדי דינא דצלויין ושלוקין משמע דמודי ליה ת"ק ולהכי פריך ויחידאה דהכא כסתמא דתמן והא דזבחים לאו סתמא היא דמשמיה דר"ש קתני לה אלא ה"ק דסתמ' דהכא הוא ר"מ דתמן ונפקא מינה דמאן דפליג עליה דר"ש דמתני' היינו ר"מ וא"כ הלכה כר"ש כדאיתא במס' תרומות פ' התורם קישות א"ר יעקב בר אידי בשם ר' יוחנן ר"מ ור"ש הלכה כר' שמעון:
מבשלין על יד על יד ואוכלין. מבשלין ירק של שביעית בשמן תרומה מעט מעט כדי שלא ישאר אחר הביעור ויפסד:
מאי כדון. כלומר מאי הוי עלה דהא דבי ר' ינאי חשו לשלא יבא לידי פיסול:
הלכה כר"מ דתמן. והכא סתמא כוותיה. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה דהיל' שמטה כת"ק: