פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ח:ה:ד

מעין של בני העיר. שמושך והולך לעיר אחרת ואין בו אלא כדי ספוק שתייתן של בני אותה העיר הרשות בידן לסתמו שלא ילך לאותה העיר שלמטה הימנה לפי שהמים שלהן וחייהם קודמין לחיי אחרים כדדרשינן בריש איזהו נשך וחי אחיך חייך קודמין לחיי חברך:

אחרים ובהמתן. כלומר חיי אחרים ובהמתן דבני העיר דהם כבר הכניסו מים לשתות אבל לא שתו בהמתן ושל מטה מהם הם עצמם נמי לא שתו ודאי דחיי אחרים קודמין אבל בהמתן דעליונים ורחיצת רגליהם דתחתונים בהמתן קודמת:

כביסתם וחיי אחרים. העליונים צריכין מים לכבס בגדיהם ושל מטה מהם לא שתו רשאין לעכב המים דס"ל דכביסת הבגדים חשיב חיות והוי דינן דחייהם וחיי אחרים דחייהם קודמין:

ואצ"ל דכביסתם וכביסת אחרים. דפשיטא דכביסה שלהן קודמת:

אין נותנין מהם. מפירות שביעית:

לא למשרה. מפרש רש"י ז"ל בפ' הגוזל קמא אין שורין פשתן ביין של שביעית וכן אין מכבסין בגדים דהוי סחורה ונראה לי דטעמא משום דהוי הפסד וכתיב לאכלה ולא להפסד:

מתיר בכביסה. אפשר דהיינו תנא דמבייר דאסר כולהו תשמישין בר מכביסה אי נמי לדבריהם דרבנן קאמר אודו לי מיהת בכבוסה דחשיבא חיות כמו אכילה דלדידיה בין למשרה בין לכביסה בין לצביעה שרי והכי איתא בהדיא בפרק הגוזל קמא:

תמן הוא אומר אין רחיצה חיי נפש. בפרק בתרא דנדרים תנן אלו נדרים שהוא מפר אם ארחץ אם אתקשט ר' יוסי אומר אין אלו נדרי ענוי נפש ואף על גב דרבנן סברי דרחיצה הויא עינוי נפש ושרו ואסרי הכא כביסה לגבי שביעית איכא למימר דשאני הכא דמשני דבר מתשמישו:

אדם מגלגל ברחיצה. שבלא רחיצה יכול לגלגל זמנו ולעבור:

ואין אדם מגלגל בכביסה. אין אדם יכול לחיות בלא כיבוס בגדיו כדמפ' טעמא התם דכביסה אלימא לר' יוסי דאמר שמואל האי עירבוביתא דרישא מתייא לידי עוירא עירבוביתא דגופא מתייא לידי שיחנא ועירבוביתא דמאני מתייא לידי שיעמומיתא והשעמומית קשה מכולן:

מגלגל. כי ההוא דפ' המדיר עד דלא אדרתן גלגילנא בהדך השתא דאדרתן לא גלגילנא בהדך: