פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ח:ד:ג
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 8:4:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 8:4:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד היא מהילכות של עמעום. דהא פת מי"ח דבר הוא כדאיתא בפ"ק דשבת ובפ"ב דע"ז אמרינן דפת לא הותרה בב"ד אלא פעם א' יצא ר' לשדה והביא א' לפניו פת פורני ואמר ר' כמה נאה פת זו מה ראו חכמים לאסרה כסבורין העם לומר התיר ר' את הפת ור' לא התיר את הפת ומשום שאין ההיתר בהדיא בשארא מיבעיא לן השתא מהו מהילכות של עמעום:
בדין הוא שתהא פת של גוים אסורה. משום חתנות והאנשים הרגילו עצמן להתיר בזה:
ועמעמו עליה. וגמגמו עליה חכמים שאין טעם להתיר ואפ"ה שתקו והותרה ואפילו היכא דפת ישראל מצוי כגון בעיר:
ויש עמעום לאיסור. בתמיה והלא דמי לשארא דלעיל ועוד כדמפרש ואזיל והלא פת כתבשילי גוים דמי דהא אין נאכל כמות שהוא חי ועולה על שולחן מלכים ובישולי גוים טעמא הוא משום חתנות כדאיתא בפ' אין מעמידין ואפילו בכלי טהור אסרום:
ועמעמו עליהם ואסרום. בתמיה והלא מדינא הוא דאסרום ולא נתנו בהם שום פתח ונימא נמי כהאי גוונא בפת:
ומסיק אלא ה"ק בדין הוא שתהא פת של גוים אסורה. כדין בישולי גוים אלא דשאני פת דהתירו משום חיי נפש:
ועמעמו עליה והתירוה. מה שלא התירו בבישולין וה"נ אמרינן התם ואפילו למ"ד פלטר גוי לא אמרן אלא היכא דליכא פלטר ישראל אבל איכא פלטר ישראל לא משמע דשרי היכא דליכא פלטר ישראל אלא שאין היתרו אלא בשפה רפה: