פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ז:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 7:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →ילקוט את הוורד. והשמן מותר דהשמן אינו מקבל ומדלא תני יבער הוורד אלא ילקוט משמע דלא קפיד אלא שיסלק הוורד אבל לענין ביעור שאינו יכול לאוכלו אלא אחר ביטול רשותו דהיינו הפקר אי נמי שאינו יכול לאוכלו כלל אחר כילוי השושנים משמע דאינו חייב לבערו אפילו לאחר הביעור דאין בוורד שום טעם אוכל וסיפא תני חייב בביעור הכל משמע דאחר הביעור אסור הוורד דוורד הוי אוכל לנפשיה דומיא דחרובין ובריש פירקין נמי אמרינן חני ר' חייא וורד אוכלי אדם הוא:
תרין תנאין אינון. דתנא דסיפא סבר דאחר הביעור מבער הכל דהוורד נמי יש בו טעם ובלוע הוא מן השמן ותנא דרישא סבר דבטיל לגבי השמן ואינו חייב לבערו דכל עיקר טעם הוורד הוי בריח שנותן בשמן ואין בו ממש הילכך ילקט ולא יבער:
ומסיק לה בתרי פתרי דאין חדש וישן דסיפא כמו חדש וישן דרישא דסיפא קרי לוורד של שביעית ישן לגבי שמן שגדל פריו במוצאי שביעית דהשמן של שמינית הוא חדש ורישא בשביעית גופה מיירי ולא לאחר הביעור כגון ניסן ואייר דאיכא ורדים של שביעית שכבשן בשמן של ששית וילקט מקמי זמן ביעור ומשו"ה תני ילקט וסיפא כיון דהשהה הוורד עד שהגיע ובא השמן של שמינית דמסיקתו בתשיעית דהורד כבר נתחייב בביעור ואם יש בו נ"ט חייב לבער הכל כדמפ' ואזיל ובמה שפירשתי תקנתי מה שהקשה רבינו שמשון ז"ל: