פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ה:א:ה
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 5:1:5 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 5:1:5) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →הביאו שליש קודם ר"ה של עולם. דר' ייסא נמי לתרוצי דר' יוחנן קאתי ופליג אתמן אמרין בהא דסבר דלעולם אזלינן בהו בתר לקיטה עד שיביא שליש קודם ר"ה של עולם דהיינו תשרי ובנות שוח דמתני' שלוקטין בשביעית דפטורין משביעית בשהביאו שליש קמי ר"ה דשביעית איירי וכן הא דקתני שביעית שלהם שנייה בשהביאו שליש קמי ר"ה דשמינית איירי: ופריך ליה ר' זעירא דס"ד דבכולהו פירות אי לא מטו לשליש קמי ר"ה להבא ?(ג) [מתעשרין] דהא פעמים שהשנים מאפילות ואין התמרים מטילין שאור דהיינו שליש דתמרים עד לאחר ר"ה של עולם ואפ"ה נהוג עלמא דמתעשרות לשעבר ובתר חנטה אזלינן בהו ולא בתר לקיטה:
לא מן דעתיה וכו'. ר' זעירא מותיב לה והוא מפרק לה:
לא מן דעתיה היה אמר ר' ייסא הדא מילתא. לא מלבו היה אומר כן כי היכי דנחשוב דעל כולהו פירות קאמר:
אלא על הדא. דאמר ריש לקיש הוא דקאמר לה דאסיקנא דר' יוחנן שתק וקבל ולא הוי דיניה קיים אלא בחרובין לחוד וגבי חרובין הוא דאיירי ר' ייסא וקאמר דכי נהגו בחרובין בתר לקיטה ולא בתר חנטה ה"מ היכא דלא הביאו שליש עד לאחר ר"ה אבל הביאו שליש מקמי ר"ה אף בחרובין בתר חנטה אזלינן: לשון אחר ועיקר דר' ייסא אבנות שוח דאקשי ליה ריש לקיש לר' יוחנן הוא דקאי לתרוצי ההיא קושיא דתנן במתני' דשביעית שלהן שנייה ולא אזלינן בהם בתר לקיטה דבנות שוח שנלקטו בשביעית יהא להן דין שביעית ומתוך קושיא זאת למד דמידי ר' נחמיה דכי הביאו שליש קודם ר"ה של עולם מתעשרין לשעבר והיינו טעמא דבנות שוח דמתני' וכי א"ר נחמיה דבתר לקיטה אזלינן היינו כי הביא שליש לאחר ר"ה של עולם. וכן פסק הרמב"ם ז"ל למעלה אבל אה"נ דלא נהגו אלא בחרובין כר' נחמיה:
ר' יעקב בר אחא וכו'. פליג אדר' ייסא וסבר דלא מיבעיא אם הביא שליש לפני ר"ה של עולם דבתר חנטה אזלינן אלא אם הביאו שליש קודם ט"ו בשבט נמי בתר חנטה אזלינן ומודי ר' נחמיה דמתעשרין לשעבר:
א"ר זעירא ויאות. שפיר קא"ר יעקב:
דהא אתרוג עקרת חנטו וכו'. דאע"ג דקיי"ל כר"ג דלענין מעשר הוי אתרוג כירק וכשעת לקיטתו עישורו מ"מ לא עקרנו שנתו לומר דהוי ר"ה של לקיטתו תשרי כמו לגבי ירק אלא גם ר"ה של לקיטתו ט"ו בשבט והכי הוה ס"ל לרבה בר רב הונא פ"ק דר"ה דגם ר"ה שלו ר"ה של אילן דהיינו ט"ו בשבט ואם ליקט אתרוג ערב ט"ו בשבט עד שלא תבא השמש וחזר ולקט משבא השמש אין תורמין ומעשרין מזה על זה והכי אסקינן התם דר"ה של אתרוג ט"ו בשבט ואיתא נמי במס' בכורים פ' התרומה והבכורים אלמא אע"ג דלא דמי לאילן בחד צד שייכו ליה אידך צד:
וכאן. אע"ג דעקרת בחרובין שנתן אליבא דר' נחמיה דבתר לקיטה אזלת בהו כירק אפ"ה לא עקרת חנטתם לגמרי מכל וכל דאי הביאו שליש מקמי ט"ו בשבט לבתר חנטה שדינן להו אע"ג דנלקטו בתר ט"ו בשבט וכגון דבתר ט"ו בשבט הויא שלישית בתר שרף דקודם ט"ו בשבט דיינין להו וקמי תשרי הוו והויין שנה שנייה ומפריש מ"ש. כן נ"ל לפ' סוגיא זו. ולענין הלכה נקטינן כגמ' דילן ודוקא גבי חרובין דחיובא דמעשר דידהו דרבנן בתר נקיטה אזלינן בהו דלא שנא לא הביאו שליש קודם ר"ה של עולם ולא שנא הביאו שליש קודם ר"ה ול"ש לא הביאו שליש אלא אחר ט"ו בשבט ל"ש הביאו שליש קמי ט"ו בשבט בתר לקיטה אזלינן בהו אבל גבי תמרים אע"ג דגורן א' הן בתר חנטה אזלינן בהו ואפילו הביאו שליש לאחר ר"ה ואפילו לאחר ט"ו בשבט בתר חנטה אזלינן בהו וכפירכא דר' זעירא וזיתים ותבואה לעולם אזלינן בהו בתר שליש וכמו שכתבתי למעלה והיינו דאמרינן בפ"ק דר"ה אמור רבנן באילן בתר חנטה בתבואה וזיתים בתר שליש גבי ירק בתר לקיטה גם זה הוא שלא כדברי הרמב"ם ז"ל דלדעתו היינו חנטה היינו שליש: