פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ג:ו:ב
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 3:6:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 3:6:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →באיסור שני פרקים היא מתני'. בזמן משנה ראשונה שאסרו בערב שביעית לחרוש בשדה הלבן מפסח ואילך ובשדה האילן מעצרת ואילך ה"נ אסרו מערב שביעית משפסקו הגשמים דבונה מדרגות תולדה דחורש הוי וכי היכי דההוא נתבטל כדאיתא בריש מכילתין דהא שרי לחרוש עד ר"ה ה"נ שרי לבנות עד ר"ה:
ור' נחמיה מתיר. תניא בתוספתא ר' נחמיה אומר בונין מדרגות ע"פ הגיאיות מערב שביעית ובשביעית סובך להן עפר ונותן על גב הגיאיות ע"כ. וס"ל השתא דודאי בזמן האיסור הוא דשרי ר' נחמיה דומיא דסובך להן בשביעית ומדר' נחמיה שמעינן לתנא דמתני' דפליג עליה דבזמן איסור שני פרקים משו"ה קאסר בשנה ששית:
אם באיסור שני פרקים וכו'. דכשבינה מדרגות הגאי בשביעית ?(ב) [וניטל] ליישב האבנים צריך לחפור דשרי ר' נחמיה לסבוך בעפר והיינו עודר דתולדה דחורש הוא דגרסינן בירושלמי בפ' כלל גדול המסקל הבונה מדרגות הממלא את הנקעים חייב משום חורש:
אסור. ותלמודא פריך ואפילו בזמן היתר שני פרקים מי שרי לבנות בשביעית משפסקי הגשמים והא איכא משום עודר וכדפרישית:
יאות א"ר שמאי. דבהיתר שני פרקים שנויה משנתנו:
לחרוש מותר מפני שהוא מתקינו למוצאי שביעית. דלא יאמרו דעודר לזרוע בשביעית דאדאורייתא לא פריצי אינשי ולכך התירו לחפור ולעדור בשביעית דהיא קושיא קמייתא דאקשי ר' שמאי וקרי לה לחרוש לא תיקשי דודאי איני אלא לתיקון מוצאי שביעית אבל לבנות אפילו בששית אסור משפסקו:
מפני שמתקינו. לגשמי שביעית דשמא ישקה הספיחים העולין בשביעית דבהא חשידי דמשקה לזרעים תולדת זורע הוי ואיסור דרבנן הוי בשביעית דאבות אסר רחמנא תולדות לא אסר כדאיתא התם (ריש פ"ק דמ"ק):
ופריך מתני' לא אמרה כן. אלא דמשום עודר חשו בשביעית דקתני דאפילו דשרי לבנות משפסקו הגשמים מפני שמתקינן למוצאי שביעית ובתנאי שלא יסבוך בעפר ולדידך דלחרוש נמי מותר אפילו לסבוך נמי לישתרי משמע דחשו מטעם עודר ?(ג) והרמב"ם ז"ל פסק בפ"ג כר' יוחנן דאמר דבזמן איסור שני פרקים מיתנייא מתני':