פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ג:ו:א

גיאיות. הזרמים של הגשמים שיורדין מן ההרים שוטפין הקרקע ועושין גיאיות וכותלן זקוף ושיפוען קשה מאד לעלות ולירד בו והולכין בגאי מים ובעלי השדות כדי לשאוב מים מן הגאי ולהשקות השדה חופרין באותו שיפוע ובונין כמין מדרגות כדי לרדת אל הגאי ולעלות וקתני דבערב שביעית משפסקו הגשמים שאין מים כדי להשקות השדה שנה הששית אסור לבנות המדרגות דמחזי דמתקנו לשביעית להשקות השדה לשנה הבאה מגשמי שביעית:

אבל. משפסקו גשמי שביעית מותר אפילו בשביעית דמתקנו לגשמי שנה שמינית:

ולא יסבוך בעפר. מדברי הרמב"ם ז"ל נראה שפירושה לא ימלא הגאי בענפים ועפר מפני שמתקן את הארץ והראב"ד ז"ל פי' דעל המדרגה שעל שפת הגאי מיירי דכשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר מפני שמכשירה בעפר לזריעה אלא עושה הבנין חייץ אבן על אבן ורבנו שמשון ז"ל פי' אם בא לסכור מקום יציאת המים באבנים לא יתן עפר וטיט בין האבנים כדרך בנין משום דמחזי טפי שהוא מתכוין להשקות מהן שדותיו ודברי הראב"ד אמת דאמדרגות קאי כדמוכח בתוספתא:

ולא יסבוך. לסתום האויר שבין אבן לאבן ולאחזם זו בזו לשון סבכה נאחז בסבך בקרניו:

אבל עושה הוא חייץ. אבנים סדורות זו ע"ג זו כדאמר בגמ' והוא בונה חייץ מלשון חציצה:

וכל אבן. שבשדה אפילו קטנה:

אם הוא יכול לפשוט ידו וליטלה. ולבנות בה המדרגה:

הרי זו תנטל. מהשדה דמדרגתו מוכחת עליו דלבנות נוטלה ולא לתקן השדה: