פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ב:ז:ו
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 2:7:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 2:7:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →מושכין את המים מאילן לאילן. פירש"י ז"ל דאפילו בבית הבעל מיירי ומאותה אמה דעשויה סביבות השדה אם המעין סמוך לאותה אמה פותח האמה להשקות שדה דליכא טירחא מידי:
שלא ישקה את כל השדה כולה. אבל לא ישקה כל שדה בית הבעל ע"י קילון דהרווחה הוא ומשום הרווחה לא שרו ליה רבנן טירחא אלא משום פסידא:
בזה ובזה. בשדה בית הבעל ובזרעים להשקות בקילון וכ"ש להמשיך:
אמר לה סתם. דלא אמר לה משם חכם אלא שמועה בסתם:
ור' אבין אמר לה בשם שמואל. דבסתם נטיעתן הוא דפליגי במתני' דמושכין דהיינו מטע עשרה לבית סאה וכדמפ' ואזיל:
במה אנן קיימין. מתני' דמושכין:
אם במרווחין. דעשרה מפוזרין יותר מבית סאה:
דברי הכל אסור. להשקות שאינן מכחישין זה לזה וזה לזה וקס"ד דבמועד ושביעית שוים דהרווחה יתירתא הויא ומודו לראב"י:
ברצופין. דנטועין יתר מעשרה לבית סאה דיבשי אפילו ראב"י מודי לרבנן דשרי דהא פסידא הוי. ומסיק בנטועין מטע עשרה לבית סאה פליגי דהיינו סתם נטיעתן:
מהו להמשיך. במרווחין מאילן לאילן בשביעית ובמועד דרבנן שרו להשקות בעשרה לבית סאה אבל יתר מעשרה אסור להשקות אבל המשכה מספקא לן:
כמא דראב"י אמר במרווחין אסור להשקות. פי' במרווחין דיליה כלומר בנטועין סתם דדיין להו דינא כמרווחין ואסר להשקות ולא שרי אלא להמשיך:
כן רבנין אמרין. עד בית סאה כרצופין דמו ואפילו להשקות שרי וטפי מבית סאה דחשיבי מרווחין לדידהו הוי דינא דידך דלהוליך שרי ולהשקות אסור וראב"י אמר לך בית סאה כיתר מבית סאה ואסור הילכך אסור להשקות:
והדון עפר לבן לאו כמרווחין הוא. דהא לח הוא מעצמו ורצופין ביה הוו כמרווחין בבית הבעל ואפ"ה שרי ר"ש דמרביצין אע"ג דאיכא טירחא כמו להשקות בקילון כל שדה בית הבעל מן האמה והיכי אמרינן לעיל ר"ש כרבנין ואסר להשקות בבית הבעל במרווחים והא במתני' אפילו להשקות נמי שרי ואע"ג דמתני' להרביץ קתני ולא תני משקים משום דעפר לח הוא תני הכי וה"ה דסבר דבבית הבעל להשקות נמי שרי: ומשני לעולם ר"ש כרבנין ואסור להשקות במרווחין אלא יש חילוק בין שביעית למועד דבשביעית אפילו אין עשרה לבית סאה שרי להשקות וכ"ש להמשיך בשדה בית הבעל ולהרביץ ביד נמי בעפר לבן דדמי למרווחין שרי וגבי מועד לא שרו להשקות אלא בנטועין סתם וטעמא כדמפ' ואזיל: