פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית ב:ה:י
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 2:5:10 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 2:5:10) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →זרעו לזרע. בשביעית ויצא לשמינית:
אסור. משום ספיחים דבתר השרשה אזלינן וכר"ש שזורי ונראה לפרש האי כמו שפי' בירושלמי ההיא דגרסינן בפ"ק דר"ה לקט ירק ערב ר"ה עד שלא תבא השמש וחזר ולקט משתבא השמש והא יו"ט הוא והאיך לקט ביו"ט ומוקי לה בגוי וה"נ שזרעו הגוי דאילו ישראל הא שביעית הוי, א"נ מותר לאחרים קאמר דאלו לדידיה דעבד איסורא ודאי דקנסוה רבנן וכן ראוי לפ' דברי הרמב"ם ז"ל פ"ד דהיל' שמיטה דכ' עבר וזרעו וכו' וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר א"א לא מצינו זורע בשביעית שום התר שהרי אמרו הנוטע והמבריך פחות מל' יום לפני ר"ה אסור לקיימו בשביעית והנוטע בשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור והלכה כסתם משנה אלא בספיחים שיצאו מאיליהן מיירי ואי בנזרעו משכחת לה כשזרעו גוי עכ"ד. ומה שהשיג עליו ממשנתנו דקתני הנוטע בשביעית בין שוגג בין מזיד יעקור ומתני' באילן קמיירי ובא להשיג על דין פיל המצרי שהוא ירק עוד אדקדק עליו למטה:
מותר. דבתר לקיטה אזלינן דירק אחר לקיטתו עישורו:
זרעו אסור. משום ספיחי שביעית דבתר השרשה אזלינן:
וירקו מותר. דבתר לקיטה אזלינן ?(ב) והרמב"ם ז"ל בפ"ד בהיל' שמטה כשכתב משנתנו האורז והדוחן וכו' כ' כן האורז והדוחן וכו' ופול המצרי שזרעו לזרע הולכין בהן אחר גמר פרי דס"ל לרב ז"ל דאיסור שביעית בתר מעשרות גריר ויפה כיון הרב ואדרבה מעשרות מטעם שביעית למדו כדתניא בת"כ וכיון דפסיק שמואל הילכתא הכל הולך אחר גמר פרי נקטינן כוותיה בין לשביעית בין למעשרות ומשו"ה כשבא לכתוב ברייתא קמייתא כתב כן פול המצרי שזרעו לזרע בששית ונגמר פריו קודם ר"ה של שביעית בין ירק שלו בין זרע שלו מותר בשביעית ואם זרעו לירק ונכנסה עליו שביעית בין ירקו בין זרעו אסור כספיחי שביעית זרעו לזרע ולירק אסור. ומשמע דסתם קאמר ואפילו עשה קצצין לפני ר"ה והטעם נ"ל לדעתו דכיון דשם ירק עליו דינא דספיחים אית ביה וכשכ' ברייתא שנייה כ' כי הכא ממש וז"ל עבר וזרעו בשביעית ויצא לשמינית אם זרעו לזרע בין זרעו בין ירקו אסור כי הכא והיל"ל מותר אם יש גמר פרי אחר ר"ה דשביעית בטילתה ע"י קרקע דבתר גמר פרי אזלינן ובשמינית הוא דנגמר והרב מפ' גם ברייתא זו בעשה קצצין בשביעית עצמה ולכך פסק כי דינא דהכא להחמיר ועוד כ' ואם זרעו לירק הואיל ונלקט בשמינית בין ירקו בין זרעו מותר כדאמרינן הכח והגיה עליו הראב"ד ז"ל ואמר לא מצינו זורע בשביעית שום היתר ואין הולכין בשביעית לא בחנטת הפרי ולא בגמרו אלא משהשריש בשביעית יעקור וכו' וכמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה דלא אמרו יעקור אלא באילן משום טעמא דמונין דאית ביה ערלה אבל גבי פול המצרי דליכא ערלה לא אמרו ואדרבה אמרו שביעית קרקע מבטלה כדאיתא בפ' הנודר מן הירק וכמו שאני עתיד לכתוב אותה סוגיא בפ' ג' ארצות בס"ד ומשו"ה אפילו השריש בשביעית שרי. ואע"ג דלא עקרו כלל ס"ל לרב ז"ל דירק דכיון דחי ממי שנה הבאה כי עקר דמי: