פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י:ג:ד
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 10:3:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 10:3:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →פסולין ממש. לגמרי ואפילו מזמן שני ומפ' טעמא בפ' איזהו נשך גזרה שמא יגבה מזמן ראשון:
אינו מונה אלא משעת הכתב. אינו מונה לטירפא דלקוחות אלא משעה שכתבו השטר דהיינו הזמן שהיו עומדין בו ולא השעה הכתובה בו ומאותו הזמן מיהא גבי:
בין מאוחר כשר. כדמפ' דטעמא דכשר היינו שאינו מונה אלא משעת הכתב דהיינו משעה שניתן ליכתב דהיינו כשמסר דבריו על ההלואה דהלוה לו כבר כשכתב הפרוזבול ולא הלואה אחרת דנהי דלא מהניא מסירה של זיוף למה שלא הלוה לו עדיין אבל להלואה שהלוה כבר מקמי מסירה מהניא ליה ומאוחר דפסול דתנן במתני' היינו דלא מהניא ליה להלואה שלא הלוה לו עדיין כשמסר וכן פי' ר"י ז"ל לעיל:
ואם אומר את כן. דבשטרות נמי כשר מזמן שני:
מה בין שטרות ומה בין פרוזבול. וברייתא לא תני אלא פרוזבול משום דמעיקרא כי איתקן משום תקנתא דלוין ומלוין איתקן אבל שטרות דעלמא כל היכא דקתני פסול בהו כמשמעו הוא. ומקשו הכא לריש לקיש היכי גבי מזמן שני בהאי שטרא והלא העדים החתומין על השטר רשעים ופסולין הם שחתמו על שטר מוקדם וי"ל דלא מיקרו בשביל זה רשעים דסבורין שהלוה יפרע ולא יבא לידי טירפא דלקוחות: