פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י:א:יט
Sirilio on Yerushalmi Sheviis 10:1:19 (Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 10:1:19) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →מלוה שנעשית כפרנית אינה נשמטת. כגון אם כפר לו לפני שביעית ואחר שביעית הודה לו אינה משמטת וקרינן ליה הכי לפי שאין לו עדים וכ"ז שירצה יכפור ואינה משמטת דהא לא שייך בה יגוש:
כפרנית שהיא נעשית מלוה. אם כפר בו לפני שביעית ותבעו לדין ונמצאו עדים דהודה ונעשית מלוה מי נימא דמשמטת ומסיק משמטת ופי' הרא"ש ז"ל והוא דלא כתבו לו פסק דין דאי כתבו לו כגבוי דמי והיינו גזרי דינין דלעיל דאין משמיטין. והראב"ד ז"ל פי' דקאי אמעשה ב"ד הסמוך לו ופי' מלוה שנעשית כפרנית ובא לב"ד וחייבוהו וכתבו לו זכותו שיטרוף אינו משמיט דהיינו מעשה ב"ד אבל כפרנית ונעשית מלוה כלומר שהאריך את זמנו והמתין אליו לרגלו משמט ע"כ, ומה שכתבתי הוא הנכון:
אם למדת הדין כן. א"כ הוא כמו שאמרת שלמדת הדין קרוי נוגש:
לא צורכא דא אלא. ללמוד דין זה דאם נמצאו עדים על המלוה אע"פ שאינה כתובה בשטר נקטינן דכמלוה בשטר דמיא וגביא ממשעבדי בבינונית דכיון דחייבו עדים בב"ד קלא אית ליה והלוקחים פשעו שלא הניחו לזה קרקע לגבות הימנו: