פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית י:א:י

ניסן לא נתעבר מימיו. כלומר כיון שהגיע יום ל' של אדר קדשוהו וקראוהו חדש ניסן דבאותו יום ראוי להוולד חדש ניסן דקיי"ל דחדשה של לבנה כ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים:

לא נתעבר. ולא נעלמה הלבנה החדשה מעיני העדים # [עד ימי רב] אלא באותו יום קדשוהו ומשום כרת דחמץ היו מקפידין בו ביותר וכן תשרי לא נתעבר כלומר לא נכסה ונעלם ביום רגילות מולדו אלא נתפרסם ונולד ביום ל' של אלול ורש"י ז"ל פי' במס' ר"ה גבי אור עיבורו לערב יום ל' נגה, ל"א קרוי יום עיבורו על שם שממנו מעברין את החדש היוצא קרוי יום עיבור ע"כ וכן פירש"י ז"ל במס' שבת פ' שואל אם היה החדש מעובר אם היה חדש אלול מעובר ועשו ר"ה שני ימים ע"כ פי' אותו מלשון שנה מעוברת שיש בה תוספת ויתרון ותלה התוספת באלול ודבריו אמת דפרכינן בפ' בתרא דר"ה בההיא ברייתא דמייתי לקמן ביום השני ירד ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי וכו' ופרכינן עלה מאי שני אי לימא יו"ט שני למימרא דעיברוה לאלול והאמר ר' חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר ומשני יום שני לשנה הבאה משמע דכי עשו לתשרי יום ל"א קרי ליה לאלול מעובר וכדברי רש"י ז"ל אבל גמ' דהכא קרי ליה לתשרי מעובר וכמו שפירשתי:

והא דתנינן אם בא החדש בזמנו. משנה במס' שקלים בפ' התרומה דמיתנייא גבי חדש ניסן והכי איתא התם אם בא החדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ואם לאו לוקחין מתרומה ישנה ומשמע בפ"ק דסנהדרין דבזמנו קרוי כשמקדשין אותו יום ל' לחדש שעבר דאז תולדתו וכן כ' רש"י ז"ל בהדיא וז"ל בזמנו ביום שלשים דתולדתו ביום ל' הוא דאין חדש לבנה פחותה מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים ע"כ וקאמר מתני' דמדקדקין ב"ד ליקח מן הסוחרים קטורת מדמי תרומה חדשה כדי שיהא חל בה קדושת תרומה חדשה והיינו כשנתקדש ניסן בזמנו דאז הוא דמקריבין מוסף ר"ח ניסן מדמי תרומה חדשה כדילפינן מקראי ברפ"ק דשקלים ותרי חידושי מחדשין חד דהשתא הוא דמפטמין הקטורת וחד דמתפסין ביה קדושת תרומה חדשה ואם לא נתקדש בזמנו אין צריך ללוקחה מן הסוחרים מן תרומה חדשה אלא אפילו מתרומה ישנה דבחד חידושא סגי ונראה דקסבר האי תנא כר' אלעזר בר צדוק דאחר עיבור ליכא קידוש דכשלא נתקדש בזמנו אלא ביום ל"א אין אומרין בו מקודש מקודש הילכך לא חשיב והשתא פריך מרישא ומסיפא דברישא קתני אם בא החדש בזמנו משמע דאפשר דיתעבר ניסן ויתעלם מן העדים בזמנו ויעשו יום ל"א ר"ח ובסיפא קתני ואם לאו וכו' דהיינו שעשו ר"ח יום ל"א משמע שאפשר הוא שבא שלא בזמנו מעולם וקשיא לרב:

ומשני אם בא הוא דקתני. כלומר אמת דהכי משמע דאפשר שיארע שבא שלא בזמנו אבל מעולם לא בא שלא בזמנו אלא דרוש וקבל שכר הוא דקתני:

אם היה החדש מעובר. מתני' דהיינו תשרי וכדפרישינן: