פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ז:ג:ד
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 7:3:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 7:3:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →חוצה אותה. לחצאין אי בעי והדר מקדישה לחצאין ויליף לה בפרק קמא דמנחות דכיון דקריבה לחצאין קדושה לחצאין:
מקדישה ואחר כך חוצה אותה. דבשעת הבאה שלימה בעי כדכתיב מחציתה ולא כתיב מחצית משמע מחציתה של שלימה ושלימה מביאה וכן מקדישה:
ומחצה אבד. וכיון דמצי מקדיש לחצאין הך חצי דלא קרבה לא אקדישה ואמאי אבד:
שכן אפילו מעותיו יוליכם לים המלח. ור' יוחנן לטעמיה דאמר לעיל מותר עשירית האיפה דכהאי גוונא ילכו לים המלח דחייש למעות מפורשים והכא נמי כיון דמת חיישינן דילמא אקדיש כולה כאחד ומש"ה אבד:
נמצאו שני חצאין אבודין. משנה פרק התכלת והכי תנן התם כהן שהביא מחצה שחרית ומת ומנו כהן אחר תחתיו לא יביא חצי עשרון מביתו וחצי עשרונו של ראשון אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד נמצאו שני חצאין קריבין ושני חצאין אובדין:
מחצה ראשון ומחצה שני. מחצה שנשאר מכהן ראשון שמת ומחצה מזה השני הנשאר:
ויצא לבית השריפה. בעזרה כשאר פסולי מוקדשין ובפרק התכלת מפרש טעמא בשלמא מחצה ראשין דהא מעיקרא הופרש להקרבה וקדוש קדושת הגוף אלא שמת אלא דשני אמאי הא כשהופרש מעיקרא לאיבוד ולשריפה ופיסול הגוף לא בעי עיבור צורה כדאיתא פ' כל שעה ומתרץ דס"ל דאפילו פגול טעון צורה דאע"ג דפיסול הגוף הוא ולישרפיה לאלתר ואפ"ה בעי צורה והשתא מהך שני פריך לר' יוחנן דאי ס"ד מצי מקדיש ליה לחצאין אמאי יצא לבית השריפה הך שני יביאה שלימה משום דרשא דמחציתה ולקדיש חציה ותו לא:
עשרון שלם מקדיש. בפ' המנחות והנסכים תנן אמר חצי עשרון יביא עשרון שלם ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים וחצי עשרון לא מצי מקדיש וא"כ לא אמר כלום ורבנן סברי מגו דחיילא אחצי חיילא אכולה והך ברייתא דתני דחצי דשני קדישא ויצא לבית השריפה ר"ש היא דלא חיילא קדושה אחציה אלא שיקדישנה כולה ולהכי יצא לבית השריפה ואנא דאמרי כרבנן ואע"ג דרבנן סברי דמגו דחיילא אפלגא חיילא אכולה שאני התם דלא אשכחן גבי נסכים חצי עשרון ותפיס הקדש כל חלקו אבל הכא גבי כהן דקרב פלגא מצי להקדיש חציה ולא מתפס חציה:
מביא עשירית האיפה ועובדה בידו. דאפילו כהן הדיוט שמתחנך לעבודה מקריב עשירית האיפה אבל כה"ג בכל יום שנאמר מנחה תמיד בפ' צו:
בו ביום שנתקרב בתחילה לעבודה. שהיה כהן הדיוט ולא נתחנך ומנהו להיות כה"ג מביא שתים חוץ משל הדיוט אחת משום חינוך של כה"ג ואחת מנחת תמידין שחייב כהן גדול בכל יום וחינוך מטעם שלא הקריב מעולם דבכל כהן הדיוט ולא מני לה דבחיובא דכהן גדול קא מיירי וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ה דה' כלי המקדש וז"ל כהן שלא עבד עדיין מימיו ומנוהו כהן גדול הרי זה מביא עשירית האיפה ועובדה בידו בתחילה כשאר חנוך של כהן הדיוט ואח"כ מקריב עשירית האיפה שניה שהוא חינוך כהן גדול ואח"כ מקריב עשירית האיפה שלישית שהיא חביתי כהן גדול שמקריב בכל יום ע"כ: