פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ז:ג:ב

בבא לחוב בדמיהם שנו. קשיא ליה לר' אושעיא היכי תנן דזכרים עולות אטו זכרים לא מקרבו מינייהו שלמים ודילמא שלמים הן והיכי מקריב להו עולה ומתרץ ר' אושעיא בבא לחוב בדמיהן ופירש רש"י ז"ל בפ' האיש מקדש דודאי אינהו לא קרבי וה"ק אם בא אדם זה לעשות לה תקנה ובא לקבל על עצמו חוב כל דמים שהוא בספק ולהוציאה לחולין ולהקריב את דמיה ור"מ היא דאמר בפ' האיש מקדש דהקדש מתחלל במזיד ויכול זה להוציאן לחולין ובמזיד מתפסו הדמים בקדושת הבהמה ועל ידי תנאי יביא שני דמים אחד לעולה ואחד לשלמים ויאמר אם עולה הוא הרי היא מתחללת על אלו והשני יהא שלמי נדבה ואם שלמים היא הרי היא מתחללת על שם שלמים והללו לנדבת עולה ע"כ:

צא ומעול בקדשים. דהא אמרינן דס"ל לר"מ דהקדש מתחלל במזיד אסור לחלל קדושת הבהמה אלא במום דכתיב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ואמרינן בבעל מום הכתוב מדבר כדאיתא פ' המנחות והנסכים ובפ' בתרא דתמורה וא"כ חוטא הוא ונהנה מן הקדשים כיון שעבר על מה שאמרה תורה ועוד לר' יהודה דאמר בשוגג מתחלל ולא במזיד מועל גמור הוא:

אם רוב זכרים עולות. הזכרים דכיון דאיכא רוב זכרים קרבי עולות דמילתא דמוכחא הוא:

ואם רוב נקבות. בטלי זכרים אגבייהו ומיקרבי כולהו שלמים בין זכרים בין נקבות:

ואין השלמים וכו'. פירכא היא דהא אפילו רובן זכרים אפשר דהוו שלמים:

כיצד היה עושה מוציאן לחולין וכו'. יביא דמים ויאמר אם של שלמים הן לתפסו קדושתייהו אדמים ויצאו לחולין והדר לקדשינהו לזכרים קדושה אחריתי דהיינו לשם עולה ולקרבו והשתא לא קשה צא ומעול דהא לא נהנה דלא אכיל לה כדר' אושעיא אלא הדר אקדשה וקרבה ואינו נהנה כלל:

א"ר זעירא. אתא לאסוקי תירוצא דר' יוחנן בזכרים:

כמא דאת אמר תמן תנאי ב"ד הוא. בפירקין הוא במתני' דתנן קינין וגוזלי עולה מחצה על מחצה יקרבו עולה דאקשינן ויש חטאת וכו' ותרצינן תנאי ב"ד הוא על המותרות וכו':

על האובדות שיקרבו עולות. כגון הני דהוו רובן זכרים אע"ג דאיכא למימר שלמים הוו אפילו הכי תקינו דלהוו עולות והעורות לכהנים וסתמא דמילתא כי אקדיש איניש אדעת ב"ד דכהנים קא מקדיש:

ואין זה מזיד. דהא אי שלמים הוו מי פקע שם שלמים מינייהו והיכי קרבי עולות דבשלמא במעות עדיין ליכא שם לא דחטאת ולא דעולה כדאמרינן לעיל:

ומשני מכיון שתנאי ב"ד הוא אין זה מזיד. דמידע ידיע תקנתא דרבנן ובגמ' דילן מתרץ לה בשיטה אחרינא: