פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ו:ד:א

היו במקדש. בעזרה:

תקלין חדתין. על הראשון:

תקלין עתיקין. על השני:

קינין. על השלישי:

וגוזלי עולה. על הרביעי:

עצים. על החמישי וכן כולן ובפרק מעות שנמצאו מפרש דכמין עגולה היו מונחין:

וזהב לכפורת. בתוספתא מפרש ליה האומר הרי עלי זהב מביא דמי דינר זהב ונותן בשופר וכהנים לוקחין בהם זהב ועושין אותו ריקועי זהב צפוי לבית קדשי הקדשים:

לכפרת. שהוא מקום בית הכפרת שהארון שבו הכפרת היה נתון שם ורש"י ז"ל בפ' הוציאו לו נראה דגריס בית הכפרת שפירש לוקחין מהן זהב לכלי זהב והן המזרקות הקרויין כפורי זהב בעזרא וד"ה ע"כ:

וששה לנדבה. בגמרא מפרש כנגד מי תקנו ששה לנדבה:

תקלין חדתין. מי שעליו להביא שקלי שנה זו שלא הביאן באדר מביאן כל שעה שירצה ונותן בשופר של תקלין חדתין והגזברין נותנין אותן בפרוס עצרת ובפרוס החג על גבי הקטבליות ותורמין מהן כדמפרש בפרק בג' פרקים תורמין:

ותקלין עתיקין. מי שמביא שקל של שנה שעברה וכן המביא שקלו אחר תרומת פרוס החג שאז שמט הקטבליות נמי יש לו דין תקלין עתיקין ויש לו דין שיירי לשכה כדפרישית פרק התרומה:

קינין הן הן תורים. ממעות שבו אין לוקחין אלא תורין והן גדולים:

גוזלי עולה הן הן בני יונה. אין לוקחין אלא בני יונה והן קטנים כדתנן בפ"ק דחולין:

וכולן עולות. מנדבה בעלמא וטעמא דר' יהודה ורבנן בגמרא מפרש:

קינין א' לעולה וא' לחטאת. כגון של זב וזבה ויולדת עניה דהויא קן של חובה ולא היו מפרשין בנתינת המעות כלל אלא אדעתא דכהן קא יהיב וכהן קורא להן שם בשעת לקיחה ומקריב עולה למעלה וחטאת למטה:

וגוזלי עולה כולן עולות. הנהו הוו מנדבה:

הרי עלי עצים. לפרושי שופר עצים קא אתי:

משני גזירין. בגמרא מפרש שיעורייהו:

לא יפחות מקומץ. ומקטירין אותה נדבה על מזבח החיצון ובגמרא מפרש לה:

נדבה מה היו עושין. בגמרא מפרש הני שופרות אי מנדבה גרידא אי מאותן ששנינו ירעה עד שיסתאב:

אשום אשם לה'. בתו"כ מפרש לה דתניא התם אשם לה' יכול יפול כולו לבדק הבית פירוש מותר האשם ת"ל אשם לכהן דכתיב לעיל מהאי קרא בערכך לאשם אל הכהן אי אשם לכהן יכול ינתן כולו לכהן ת"ל אשם לה' הא כיצד מותר אשמות נופלין לנדבה ולוקחין בהן עולות הבשר לשם והעורות לכהנים זה מדרש דרש יהוידע הכהן וכו' ומותר חטאות נמי נפקא לן התם מייתורא דאשום אשם:

ואומר כסף אשם. כלומר ומנא לן דיהוידע דרש הכי דכתיב כסף אשם וכסף חטאת לא יובא וגו' דכמשמעו לא מצית אמרת דהא פשיטא דמאן שרי כפרת ישראל לבדק הבית אלא כסף מותר אשם וכסף מותר חטאת הוא דקאמר דלא יפול כולו לבדק הבית אלא חלק יהא בו לכהנים ומאי נינהו עורות: