פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ד:ב:ג
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 4:2:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 4:2:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →המלמדים את הכהנים הלכות שחיטה. ואע"ג דשחיטה כשרה בזר מ"מ לא היו מניחים לאחרים לשחוט:
קבלה וזריקה. עבודות של כהנים נינהו:
מגיהי ספר העזרה. שקורא בו המלך במוצאי שביעית כדאיתא בסוטה ובפרק בתרא דכתובות גרסינן מגיהי ספרים שבירושלים ופרש"י ז"ל ספרים של כל אדם ואדם שאסור להשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה וראו ב"ד שהיו מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך:
שני דייני גזלות. בפ' בתרא דכתובות מפרש דהיינו שני דייני גזירות אדמון וחנן בן אבישלום וקרי להו התם גזרות שגוזרין גזירות על הגזלות:
משיירי הלשכה. דהיינו הנותר בלשכה בכל תרומה ותרומה ובגמרא דילן אמרינן דנוטלין שכרן מתרומת הלשכה:
בפרוכות. ב' פרוכות היו מבדילות בין היכל לקדש הקדשים של מקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה שלמה בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את ההיכל גבוה מאה אמה כדתנן במדות ואין בנין של עובי אמה יכול להתקיים בגובה כזה ולהרחיבו לא היו יכולין לפי שמקצרין את ההיכל או את קדש הקדשים ועשו שתי פרוכות וביניהן אמה כדאמרינן במס' יומא ואותן פרוכות נעשות מתרומת הלשכה:
מבדק הבית. משום דתחת בנין הן עשוין וכדפרישית ולקמן מסקינן דאבני היכל ובניינו היו מלשכת בדק הבית ובכתובות מסקינן דפרוכות דבבי דהוו לצניעות דכו"ע מודו דהוו מתרומת הלשכה:
יהודה בר גרוגרות. אמורא הוא ובפ' בתרא דיומא מייתי ליה:
מזבח הזהב. כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לאדמה ויכולין לטלטלו לפיכך בא ממותר נסכים:
וכלי שרת. שמשרתין בהן על המזבח החיצון:
ממותר נסכים. כר"ע היא דס"ל דמותר נסכים לכלי שרת ולקמן מפרש מאי מותר נסכים:
מזבח העולה. דהוא בנין בא משיירי הלשכה השתא קס"ד כר"מ דאמר מועלין בשיריים:
חוץ לעזרה. כגון חומת העיר ומגדלותיה:
באין מלשכת בדק הבית. וכמ"ד אבני ירושלם מוענין בהן דהיינו כי נשרו אבל לא נשרו אין מועלין שלא ניתנה תורה למלאכי השרת וכרב דפ' האיש מקדש ולקמן משבשינן לה ומתרצינן לה:
מועלין בהם. אאבני מזבח בעי וכי יש מעילה בשיירים דהא אמרת דמזבח העולה וכו' באין משיירי הלשכה ושיירי לשכה חולין הן ובמס' שבת תנן נמי דבעי גניזה וקשה ליהודה בר גרוגרות דתני הכי:
אלא בתוך שנתן. עד שיגיע ניסן אחר שיהיו להן שקלים דלא הוצרכו אז אלה שיירים דהא טעמא דר"מ משום שמא יצטרכו להן לבסוף הוא כדאמרינן לעיל ואילו אבני מזבח והיכל שנשרו דקנויים הם מכמה שנים ובחוץ לשנתן פשוט דמודי דאין מועלין דהא לא שייך ההוא טעמא ועוד דבהדיא תניא בתוספתא ומועלין בהם כל שנתן עברה שנתן אין מועלין בהם ע"כ ואדר"מ קיימי התם ואנו ס"ל דמועלין בהיכל ובעזרה ומסיק לה בתיובתא להא דתני יהודה משום הך קושיא והא דתניא בפ' האיש מקדש מועלין בעתיקין דברי ר' מאיר ומשמע כל מי שלא שקל אשתקיד כבר תרצה רש"י ז"ל בפ' הזהב שכתב דהמביא אחר שנתרמה תרומה השלישית דנותנו לשופר של תקלין עתיקין אע"ג ששקליו מן שנה זו ובהנהו עתיקין מיירי ר"מ וטעמו של רש"י ז"ל דתנן לעיל פ' בג' פרקים תורמין ובשלישית לא היה מחפה והטעם דקאזלי לשיירים דהא בכל פרוס נמי אם טעה ושמט הקטבליות כולן נעשו שיירים ופסולין לקרבן לרבנן דאין מועלין בשיירים הלכך דינו של רש"י ז"ל מוכרח הוא דמשם ואילך עתיקין חשיבי אע"ג דהן תוך שנתן ושיירים חשיבי ור' יהודה אית ליה דרבנן ומש"ה קאמר דעתיקין דומיא דחדתין שיירים נינהו ואין מועלין ור"מ דפליג על עתיקין דומיא דחדתין הוא דאילו שיירים דחוץ לשנתן פשיטא דאין מועלין בהן כדאמרינן הכא ותניא בתוספתא הכי הלכך אית לן למגרס הכא איפכא וגבי מזבח והיכל גרסינן באין מלשכת בדק הבית דאפילו בבניינו מועלין בו וההיא דריב"ז דפ' כל שעה כבר איפלגו בה התם אביי ורבא עלה דההיא ובחוץ לעזרה גרסינן באין משיירי לשכה וכדתנן במתני' וירושלם אינה קדושה ולית בה מעילה כלל אפילו אבנים שנשארו ובני בבל שראו ברייתא זו משובשת גרסי איפכא ובפ' בתרא דכתובות הכי איתא אבני מזבח וההיכל והלשכות והעזרות באין מלשכת בדק הבית חוץ לחומת העזרה כגון חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משיירי הלשכה כמו ששנינו חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משיירי הלשכה ע"כ והא דתנן בפ"ק דנדרים כאימרא כדירים כירושלים הוי נדר ר' יהודה אומר האומר ירושלים לא אמר כלום ותניא בברייתא אפילו אמר כירושלים לא אמר כלום לאו משום דפליגי אי ירושלם קדושה או אינה קדושה אלא הא פרישו עלה בירושלמי דבהכי פליגי דרבנן סברי דכי קאמר כירושלם כקרבנות הנאכלין בכל העיר קאמר ומתפיס בנדור הוא ור' יהודה סבר דעד דיאמר דבר הקרב בירושלם לא משמע אלא כירושלם עצמה וירושלם אינה קדושה הלכך לא אמר כלום וההוא דתניא בפ' האיש מקדש דלר"מ אבני ירושלם מועלין יחידאה היא דהא התם אבוה דר' ישמעאל בר רב יצחק תני לה ולא מיתניא בי ר' חייא ור' הושעיא ואמרינן בעלמא לא תותביה בי מדרשא ולא סבירא לן כוותיה דהוא סבר בדר"מ דלעולם מועלין קאמר ולא ס"ל לתלמודא הכי בפ' בתרא דכתובות והתימה על הרמב"ם ז"ל שפסק בהלכותיו דאבני היכל וכו' באין משיירי הלשכה דהיינו גירסא דהכא דאסקי לה בתיובתא והניח גירסא מחוורת דגמרא דילן והתוס' ז"ל בפ' האיש מקדש הרגישו הקושיא של הנוסחאות וז"ל וי"ל דבהא פליגי דההיא דכתובות כמ"ד אין מועלין בשיריים וכמ"ד ירושלם אינה קדושה וה"ק אבני מזבח והיכל דקדושים באין מבדק הבית דקדוש כמו כן וחומת העיר דאינה קדושה משיירי הלשכה בא וההיא דמס' שקלים דאמר דמזבח והיכל באין משיירי לשכה סבר דמועלין בשיירי לשכה ולכך עושין מהן דבר קדושה וכ"ש מבדק הבית דקדיש טפי חוץ לחומת העזרה כגון חומת העיר ומגדלותיה באין מבדק הבית כלומר אף מבדק הבית דקדוש קדושה גדולה דקסבר ירושלם קדושה ע"כ ותמהני עליהן דהא אסקינן לה בתיובתא להך גירסא דתני יהודה דכולהו סברי דירושלם אינה קדושה וההיא דנדרים ירושלמי יוכיח וקי"ל כרבנן דאפילו תוך שנתן אין מועלין בשיירים ובהלכות מעילה פסק הרמב"ם ז"ל אין מועלין בשיירי לשכה וחזר בו ממה שפסק בהלכות שקלים: