פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:ג:ד
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 3:3:4 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:4) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →נטל מן הראשונה. על כרחין הני ראשונה וכו' לאו בגביות קאי כי הני דלעיל אלא בקופות גדולות מיירי ובדיעבד קתני לה כגון שאירע אונס לקופות הקטנות כגון שלא הגיע זמן תרומה ומעות קופות קטנות לא הספיקו עד הפרוס השני שנתייקרו הבהמות למאד או נכנסו יוונים לעזרה ובזזום או נגנבו הקופות וכיוצא בזה בענין שהוצרכו ב"ד לחזור וליכנס פעם אחרת קודם זמן התרומה ויש לו ליקח מן השלישית דהיא שמלאו לאחרונה והטעם משום הספק שמא יארע פיסול בשקלים החדשים כגון אם שמט את הקטבלאות או שיטעה ולא יחפה השיירים בקטבלאות בענין שעיני ב"ד תלויות אל הקופות הגדולות וכיון דמצוה בראשון כל היכי דמאחרינן הראשונה הגדולה עד הפרוס טפי עדיף ושניה לגבי שלישית הויא ראשונה הלכך השתא דלאו זמן תרומה הוא דלהכי קתני נטל ולא תני תרם לכתחילה יש לו ליטול מן השלישית מקמי שניה ומן השניה מקמי ראשונה ואם טעה ונטל מן הראשונה ולא היה זמן התרומה אם יצטרך ליטול פעם אחרת ועדיין לח הגיע זמן תרומה לא יאמר אטול מכאן כיון שנטלתי ממנה כבר אלא מן השניה יטול אף על פי שיש מעות הרבה בראשונה דהנהו מנטרו להו לאיזה תרומה כשלא יהיו מעות על הקטבלאות לתרום מהם ובדין הוא דהשתא בפעם הזו יטול מן השלישית אלא משום דאין מעבירין על המצות וכיון דנטל מן הראשונה יטול השתא מן השלישית וכן אם טעה ונטל מן השניה בפעם הראשונה נוטל מן השלישית אע"פ שיש מעות בשניה כשיצטרך בפעם שנית שלמה שלישית ועדיין צריך ילך לו אל השניה ואם יצטרך עוד ילך אל השניה דלעולם מאחר הראשונה ונ"ל דלעולם מיירי שאירע האונס שלא בשעת התרומה דאי בשעת התרומה פשיטא דממלאין מן הראשונה לכתחילה דהא מצוה בראשון וליכא לפרושי דקאי אקופות קטנות דהא קתני אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השניה ואילו גבי קופות קטנות קתני בריש פירקין דמסתפק מן הראשונה קודם לשניה וטעמא משום דמצוה בראשון כדאמרינן התם ועוד דגבי קופות קטנות קתני שלמה ראשונה מסתפקין מן השניה והכא קתני דאע"ג דלא שלמה ראשונה אינו נוטל אלא מן השניה ועוד גבי קופות קטנות דתני מתחילין מסתפק מן הראשונה ואילו בקופות דהכא קתני נטל מן הראשונה דבדיעבד קתני לה הכא הלכך לא מיתפרשא אלא בקופות גדולות וכדפרישית וליכא לפרושי דשלמה שלישית היינו שלא גבו שקלים כל כך באדר מפני שום אונס דהשתא לא מלאו קופה שלישית ושיירים איכא והיכי קתני סיפא ר"מ אומר חוזר לשיירים וליכא למימר דבשיירי הלשכה של שנה שעברה קאמר דהא אמרינן לקמן בפ' התרומה דלא קאמר ר"מ דמועלין בשיירים אלא בתוך שנתן דוקא אלא כדפרישית דכולהו גווני באירע אונס במעות עסקינן, ונקטינן השתא דכשאירע אונס לקופות הקטנות בשעה שהן תורמין אז נוטלין מן הגדולה הראשונה קופות א' ב' ג' כסדרן אירע אונס אחר בזמן התרומה אז נוטלין לכתחילה מן הקופה הגדולה השלישית שלשתן ואין נוגעין בשקלים החדשים שבשופר של תקלין חדתין משום כבודם של אותן שהביאום שרצו ב"ד לעשות בהן תרומה בזמנה ובשיירים נמי אין נוגעין דלא חזו דהא דחול נינהו:
שלמה שלישית. וחזר ואירע אונס למעות הולך אל השניה:
שלמה שניה. הולך אל הראשונה דהא בעינן לאחורי יתה כל היכא דמצי ונקטינן נמי דתרומת קופות גדולות מהניא דאם יארע אונס או במתכוין או בלא מתכוין שמט הקטבלאות בפרוס שני או שלישי דתנן במתני' דנעשו כולן שיירים ב"ד בטוחים שיש להן תרומה שאין בה תערובת כלל:
חוזר ושוקל. ואע"ג דיש שקלים חדשים כיון דלא הגיע זמן תרומה אין נוגעין בהן וכדלעיל הלכך חוזרים הצבור ופורעין שקלם ולא יקחו מן השיירים אע"ג דאיתנהו מאותה שנה עצמה דסבירא להו לרבנן דחולין הם ואין בהן קדושה כדין תרומה דעלמא דהמותר חולין:
ר"מ אומר חוזר לשיירים. דסבירא ליה דאין ב"ד מחללין קדושת השקלים שמא יצטרכו להן לבסוף, ורבנן ור"מ הכי פליגי רבנן סברי ב"ד מזכין ומחללין הן ור"מ סבר ב"ד מזכין הן בלחוד אבל קדושת השקלים במקומה עומדת דמזכים הם ולא מחללין, וטעם זכות תרומה זו דס"ל לרבנן דגזברים בעלים חשיבי וכל מאן דיהיב שקל לגזברים אדעתא דב"ד דלשכת הגזית יהבי ליה ויש להם כח לזכות הממון לכל מי שירצו דב"ד שלוחן דכל ישראל הן ומפקרי ב"ד מרות הבעלים של שקלים העולים בקופות כדי לזכותם לרבים ומחללים קדושת השיירים כאן בתרומה העולה הלכך תורמין על שקלים הנשארים בלשכה ועל האבוד ועל הגבוי ועל הממושכן ועל העתיד לגבות ונמצא דכל שקל ושקל העולה תוך הקופות דכל ישראל הוא וקרבי תמידין ומוספין דר"ח ניסן ודכולה שתא משקלי כל ישראל כולם:
שמא יצטרכו להן לבסוף. ודוקא תוך שנתן כדלקמן אבל עברה שנתן מודי ר"מ דאין בהן קדושה דרחמנא תרומה קרי לה והמותר חולין הן והיה נראה לומר דלרבנן אם הביאו שקלים אחר חג הסוכות דמביאים קרבנות מהם דבקדושתייהו קיימי ובהני לא מצו רבנן למימר דנתחלל קדושתן ומדברי רש"י ז"ל בפ' הזהב לא משמע כן ובפ' התרומה בשמעתא דיהודה בר גרוגרות אפרשנו בס"ד, ולענין הלכה קי"ל כרבנן דסברי דאין מועלין בשיירים ותקנתא דקטבלאות כרבנן הוא דאתיא כדתנן ולמה היה מחפה שמא ישכח ויתרום מדבר התרום והרמב"ם ז"ל פסק כר"מ וזה תלוי בגירסא שלו דגריס במתני' ולמה לא היה מחפה ולא פסק הברייתא דקתני בה שמט הקטבלאות נעשו כולם שיירים ואין לאותה גירסא עיקר וכמו שכתבתי למעלה וראיתי דבה' מעילה חזר בו ופסק כרבנן דאין מועלין בשיירים: