פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:ב:ח

תומניא עתיקא. כך שם המדה בצפורי והיא ישנה ובג' דילן אמרינן קיסטא דמורייתא דצפורי:

וחכימנא בה. ואני מכירה:

טברנית. מטבריא:

והדא דידן הות. בזמננו וכך הוא השיעור עתה בטבריא:

מן בגין דהות ביומי. בתמיה וכי מפני שהיתה בזמנו לא היתה ישנה ואמאי והא אפילו בזמן שנסדרה הברייתא קרי לה ישנה ואמאי לא אמרינן עתיקתא:

דהות זעירתא ורבת. מקמי ר' יוחנן הקטינוה משיעורה והדר הגדילוה והעמידוה על שיעור הראשון:

דאזעירת ואזעירת כמא דהות. שהגדילוה קמיה ר' יוחנן והדר פיחתו הגודל ולא פיחתו ממה שהיתה בראשונה בימי הברייתא הלכך בימי ר' יוחנן חדשה היתה:

אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. ובפרק ערבי פסחים בגמ' דילן גרסי ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע וכן פסקו הגאונים ז"ל והתוספות דחקו עצמן ליישב גירסא דהכא כי היכי דלא פליגי:

דר"ש אמר וכולן ברביעית. דתנן פ' המוציא יין ר"ש אומר וכולן ברביעית דס"ל דכולהו משקין ברביעית ואפילו יין וכיון דר' נתן אמר יבש בכזית כשנימוח הוי רביעית והכי אמרינן התם פרק המוציא על הך ברייתא דר' נתן ופרש"י ז"ל דכזית יבש בעי רביעית לח ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש כדאמרן דכזית קרוש הויא ביה רביעית ע"כ: