פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:ב:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 3:2:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →של שלש שלש סאין. כל אחת מן הקופות שתורמין בהן הלשכה היתה מחזקת ג' סאין ולעיל פ' מצרפין אסמכינן לה אקרא דוהעמדנו עלינו שלישית השקל בשנה:
תורמין את הלשכה. ממלאין בקופות אלו ג' סאין בפרוס הפסח והקופות הגדולות שהיו בלשכה וכל המעות הנופלין לתוכן הוו תרומה והמותר בלשכה הוי חולין דאין מועלין בשיירים וכך היה אומר הריני מזכה לכל ישראל בשקלים העולין תוך קופות הללו והריני מחלל כל קדושת השקלים הנותרים בשקלים העולים כאן ומש"ה קרי לה בכולה מכילתין תרומה דדין תרומה אית להו לכל הנופלין תוך הקופות בין הגדולות בין הקטנות ומנא לן דתרי גווני קופות איכא משום דהא אסיקנא בריש מכילתין כולה כאחת היתה באה אלא משום פומבי הוא דעבוד ג' פרוסין ותרומת ספק חשיב להו להני פרוסין ועיניהן דכל ישראל תלויות בפרוס ראשון הלכך אנו תורמין לכל השנה כולה וצריך בקופות הגדולות שיעור שיחזיקו לג' פרוסין ואהנו קופות גדולות בעיא בגמ' כמה הוא שיעורן ובמתני' לא תני אלא קטנות משום דקא בעי למיתני וכתוב עליהן א' ב' ג' כדמפרש טעמא בגמ' לידע איזה נתרמה ראשונה להסתפק מן הראשונה קודם לשניה שלמה ראשונה מסתפקין מן השניה וכו' כדאיתא בתוספתא מה שאין כן בגדולות דאין נוטלין אלא מן השלישית כדי שתהא נשמרת הראשונה לפרוס השני או השלישי כי היכי דלהוי תרומה חדשה לפרוס הבא לפנינו הלכך כל מאי דמאחרים קופה גדולה קמייתא טפי עדיף הלכך נוטלין מן השלישית תחלה שלמה שלישית הולכין לשנייה שלמה שניה הולכין לראשונה ואם בדיעבד נטל מן הראשונה בהדיא תניא לקמן נטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השניה וכו' וההיא בקופות גדולות מיפרשא דאילו בקופות קטנות אין מוציאין מעות מן השניה עד שיכלו כל מעות הראשונה כדאיתא בגמרא ומפ' טעמא בפרק הוציאו לו משום דמצוה בראשון א"נ משום טעמא דאמרינן התם דאיתחזי קמייתא מקמי בתרייתא ופירש רש"י שהראשונה נראית להקרבה משנתרמה ועדיין לא נתרמה השניה ע"כ דדין טבל אית במותר הלכך לא מצית לפרשה אלא בקופות גדולות וכן דעת הרמב"ם ז"ל והסמ"ג דתרי גווני קופות איכא אבל הרא"ש ז"ל חולק וקשה עליו הגירסא של הגמרא ואמר שהירושלמי נשתבש אצלם ושהסופרים העתיקוהו כאן אבל הלשון לא שייך אלא בפ' מפנין במס' שבת ואני אומר דאין שומעין למגיהי ספרים ואין לנו אלא דברי אבות העולם בעלי הגמרא וגם הראב"ד ז"ל לא השיג על הרמב"ם ז"ל:
אלף בית גימל. בגמרא מפרש טעמא:
יונית היה כתוב עליהן. כי בו היו רגילין כדאיתא פ"ק דמגילה ובפי"ג שופרות תנן תקלין חדתין תקלין עתיקין:
בפרגוד. הוא כתנת הסמוכה לבשר וכן תרגם ירושלמי כתנת פסים פרגוד מצוייר:
החפות. שאצל פי הכתנת נוהגין לשום יריעה דקה תפורה שם מפני הזיעה ויכול ליתן שם בתוכו מעות:
ולא באנפליא. מפרש פרק מצות חליצה באנפליא של בגד:
ואין צריך לומר במנעל ובסנדל. דבלאו חשד נמי אין נכנסין בהן לעזרה כדתנן פ' בתרא דברכות דאיכא משום ומקדשי תיראו כדאיתא פ"ק דיבמות מנעל וסנדל של עור הם אלא מנעל של עור רך וסנדל של עור קשה ומכופל כן פרש"י ז"ל בפ' מצות חליצה:
ולא בתפילין. שלא יאמרו התיר תפר הקציצה ונתן לתוכו מעות והיינו טעמא דקמיע:
לפי שאדם צריך וכו'. דלא תימא אכנס בתפילין ולא אהיה שעה אחת בלא מלכות שמים וכל הרוצה לטעות יטעה קמ"ל לפי שאדם וכו':
ואומר ומצא חן. משום דקרא דוהייתם נקיים משמע הסירו מעליכם החשד שהוא ברור וניכר שאתם מוציאין דבה על הארץ שאינה טובה בעיניכם אבל מי שאין בו חשדא ניכרת אלא למתעקש לא שייך אלא מציאת חן דהוא טפי ומש"ה מייתי קרא דומצא חן: