פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ג:א:ג
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 3:1:3 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 3:1:3) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →מפני שהן פרקי לידה. המבכרות בפרוס הפסח ויש בהמות שמאחרות בין פסח לעצרת ויש שאינן יולדות אלא בין עצרת לחג וכדמפרש ואזיל לקמיה:
בהמה מצויה לעולי רגלים. דכיון דאין גורן מעשר בהמה עד פרוס הרגלים משהי אינשי בהמתן עד אותו זמן דלא לשחטינהו עד שיעשרן בזמן הגורן שהוא סמוך לרגל ונמצאין בהמות לעולי רגלים ליקח מהן בין לאכילה בין לקרבנות ובגמרא דילן מפרק להאי מומרא הכי ואע"ג דתנן עד שלא הגיעה הגרן מותר לשחוט ולמכור וא"כ ליכא כל כך בהמות בשעת הגרן דתימא בהמה מצויה לעולי רגלים ניחא ליה לאינש דתיעבד מצוה בממוניה והדר לזבון וליכול:
א"ר יודן כדי שלא יבא לידי בל תאחר. דאי מעשר קודם אותו הזמן צריך להעלותו לירושלים ולאכול בקדושת שלמים ומיד היה חייב להעלותו ולא מיתרמי ליה ארחא ועבר משום בל תאחר ומש"ה תקינו רבנן דנפרוש ברגלים דברגלים סליק ומיתרמי ליה ארחא:
כל המשהא טבלו וכו'. כיון דמשום תקנתא דבל תאחר הוא דתקון רבנן דלעשר ברגלים הא לאו הכי מיד בעי עשורי כיון דהוו ליה עשרה א"כ גבי תרומה ומעשר דלא בעי למיסק התם דהא קיימי כהנים ולויים ועניים עובר אי לא מפריש לאלתר:
ה"ג תמן תנינן ר"מ אומר באחד באלול ר"ה למעשר בהמה וכו'. והיא משנה בריש מס' ר"ה ואע"ג דהתם לא תנן לה בשם ר"מ בפ' מעשר בהמה תנן לה בשם ר"מ ומש"ה מפ' דר"מ קתני לה כאילו ר"מ מפורש בה והכי אורחא דתלמודא:
באחד בתשרי. לקמיה מפרש טעמייהו:
ע"כ הם מתמצות לילד מן הישנות. דס"ל שהן מתערבות בכל החדש של אדר מהן בראשו ומהן באמצעותו ומהן בסופו ועיבורה של בהמה דקה ה' חדשים ויולדת בכל ר"ח אב הלכך עד תחילת ר"ח אלול הן יולדות מן הישן ומתעשרות באב והנולד באלול עיבור חודש הוא הלכך אין מעשרין ממנו על הנולד באב דכתיב עשר תעשר בשני מעשרות הכתוב מדבר א' מעשר דגן וא' מעשר בהמה וכי היכי דמעשר דגן אין מעשרין מן החדש על הישן דכתיב שנה שנה וה"נ מעשר בהמה דהוקשו להדדי:
לבשו כרים הצאן אילו בכירות. שהכבשים מלבישין הצאן בעבור והיינו באדר:
אלו אפלות. ואיכא נמי שמתערבות בניסן דהיינו עמקים יעטפו בר שהזריעה צומחת ונכרת יפה א"נ לשון איחור מלשון ובהעטיף הצאן מאחרות והמתעברות בניסן יולדות באלול ואז מתעשרות והיולדת בתשרי עבור חדש הוא הלכך אין מצטרפין להתעשר:
יתרועעו אף ישירו. יתחברו הבכירות והאפילות ויעשו מהם קרבן אחד ויאמרו שירה עליו ובגמ' דילן לא סליק האי טעמא ומסיק רבא בפ"ק דר"ה דפליגי בהיקשא דעשר תעשר מה מעשר דגן סמוך לגמרו עשורו כדאיתא התם:
הואיל ואלו אומרין. דר"ה אלול ואלו אומרין דר"ה תשרי ואיני יודע הלכה כמי:
מתעשרין בפני עצמן. ולא עם אותן שנולדו קודם אלול ולהכי תני במתני' כ"ט באב אי הוה מאחר שלא לעשר עד יום האחרון דהיינו יום ל' דאתי לערבובי הנהו דאב והנהו דאלול וקא מעשר מן החדש על הישן הלכך מקדים ומעשר הנהו דקיץ מקמי יום אחרון של אב וטפי מהכי לא דכל כמה דמצינן לקרובי לרגל כי היכי דלא לשלמו קודם הרגל עבדינן ולקמן מפרש דהיינו הני דחזי להרצאה באב אבל לא חזו להרצאה כגון הנולדים מכ"ב ולהלן עם בני אלול מצטרפין דאלולין הוו וכן הנולדים באלול מכ"ב ולהלן עם בני תשרי מצטרפים:
חמשה באב וחמשה באלול הרי אלו אין מצטרפין. דאלול ר"ה הוא והוי חדש וישן:
חמשה באלול וחמשה בתשרי אין מצטרפין. דדילמא תשרי ר"ה הוא והוי חדש וישן:
חמשה בתשרי וחמשה באב מצטרפין. ה' באב של אחר תשרי שהוא סוף שנתו ובפרק מעשר בהמה פריך פשיטא ומשני מהו דתימא כי היכי דשנים מפסקי גרנות נמי מפסקי קמ"ל כי הא דתנן ה' לפני הגרן וה' לאחר הגרן מצטרפין ולקמן מייתי לה:
מכריע לדברי תלמידיו. דהא בן עזאי בשני דר"ע הוה ואילו ר"מ ור' אלעזר ור"ש בשני דרבי הוו ובגמ' דילן מסיק עלה וכי תימא לא מני קאי אטעמייהו הי מסתבר שפיר והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל בעיני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה והיינו ר"ע וכן פרש"י ז"ל שם:
ר' ישמעאל ור' עקיבא. דבמתני' משמע דר"ע אית ליה כר"ש דתשרי ר"ה למעשר בהמה ובגמ' דילן אמרינן דמפי חגי זכריה ומלאכי אמרוה ר"מ ור"ש ור' אלעזר ולכן לא היה רוצה בן עזאי לסמוך על דבריו ולקבוע הלכה כהכרעתו:
הואיל ואלו אומרים כך. ואי רבו הוה היה אומר ורבי אומר כך:
על החלוקין אנו מצטערין. משנה בסו"פ מי שמת דפליגי ב"ש וב"ה גבי נפל הבית עליו ועל אשתו אבל נפל הבית עליו ועל אמו מודים דיחלוקו וקאמר ר"ע נכסים בחזקתן דהיינו סברת ב"ה דרישא וקאמר עלה בן עזאי על החלוקין אנו מצטערין וכו' ומדקאמר ליה שבאת בלשון הנוכח ולא אמר לו בלשון כבוד ש"מ דבן עזאי תלמיד חבר דר"ע הוה ומש"ה לא חלק לו כבוד וכתב רשב"ם ז"ל לפי שהלכו שניהם ללמוד תורה אצל ר' אלעזר הגדול ולפי שהיה בן עזאי בחור לא היה יכול לסבור סברא כר"ע בתלמוד וגמר גמרא ולבסוף הלך בן עזאי לפני ר"ע לסבור סברא ע"כ והשתא ניחא הא דתניא בברכות בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר ר"ע לבית הכסא וכו' א"ל ר' יהודה ע"כ העזת פניך ברבך וכו':