פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ב:ד:ו
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 2:4:6 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 2:4:6) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →מותר לחמו של נזיר ירקב. נזיר מביא ג' בהמות כבש לעולה ומנחתו סלת עשרון בלול ברביעית ההין שמן נסכיו רביעית ההין יין וכבשה לחטאת ואין בחטאת לא מנחה ולא נסכים ואיל לשלמים ומנחתו סלת ב' עשרונים בלולים בשלישית ההין שמן נסכיו שלישית ההין יין לחמו של נזיר רקיקין עשרה וחלות עשרה ששה עשרונים ושני שלישי עשרון כדאמרינן בהתודה וכי אמרינן מותר דלחמו ירקב היינו הפריש מעות לרקיקין וחלות והפרישן ונותרו מעות ירקבו וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ה דה' פסולי המוקדשין וטעמא כדמפרש ר' יוסא והכי אמרינן בפ' הרי עלי עשרון דמותר לחמי תודה ירקב ופירש רש"י ז"ל דלאו חטאת מיקרי ובפני עצמו אי אפשר להקריבו שלא מצינו לחם קרב בפני עצמו ועם תודה אחרת אי אפשר להקריבו שהרי אין תודה קריבה בלא לחמה והכי מפורש בשקלים פ"ב ע"כ והיינו מאי דמפרש ר' יוסא הכא:
הוא מותר לחמו הוא מותר נסכיו. וגם כשהפריש מעות לנסכים של עולה ושל שלמים דהיינו דיין ומנחות לנזירותו ונותרו מעות ירקב כדין הלחם דאף מנחה קרוי נסכים בלשון התלמוד דבפ' הממונין תנן אחיה על הסלתות ובסיפא תנן בא לו אצל אחיה הממונה על הנסכים ומקבל ממנו נסכים לערב ומסתברא דהכל היה מוכר לקרבנות סלת ושמן ויין שיהיו מתוקנין על טהרת הקדש ועוד דבפ' התרומה תנן מותר נסכים לקיץ המזבח ואכולהו קאי:
ויפלו לנדבה. לקיץ המזבח וטעמא דהא מתנדב אדם נסכים בפני עצמן כדתניא בזבחים פרק ב"ש אזרח מביא נסכים ופרש"י ז"ל בפני עצמן ותנן בפ' המנחות והנסכים מתנדבין יין בלא שמן וסלת ור' טרפון ס"ל דאפילו שמן בלא סלת מתנדבין וכ"ש יין בלא סלת ושמואל ס"ל כר' טרפון בפ' כל התדיר וכיון דקדשי קדשים דחזו למזבח אינון יפלו לנדבה:
על דעתיה דר' יוסי בר ביבין. דקא משני אליבא דר' חסדא דלא ירקב אע"ג דהו"ל למגזר אטו לחם וירקב:
הפריש שקלו וכו'. והו"ל למימר דיוליך לים המלח דקרבנות צבור עולות וחטאות נינהו ודוקא גבי מעות סתומין דנזיר אזלי לנדבה דהלכתא גמירי לה ומינה לא גמרינן ואפ"ה קאמר דילכו לנדבה:
ר' אלעזר אמר יפלו לנדבה. והו"ל למימר כיון דמיעטיה רחמנא מתורת חטאת דבעיא לבונה ה"ה נמי במותר שלה ירקב שלא כשאר מותר חטאות ואפ"ה קאמר יפלו לנדבה הלכך כולהו אמרו דבר אחד דיפלו לנדבה אע"ג דמן הדין ירקב והרמב"ם ז"ל פ"ג בה' שקלים בהפריש שקלו ומת פסק כשמואל ובמותר עשירית האיפה דכה"ג פ"ה דה' פסולי המוקדשין פסק דירקב והכי נקטי בפ' הרי עלי עשרון ובמותר נסכים דנזיר פסק כר' יוסי בר ביבין ויפלו לנדבה בפ' הנזכר ושמא במותר נסכים לא חשיב להו קושיא דלא דמי ללחם דלחם לא קרב בפני עצמו ונסכין קרבין בפני עצמן כדאמרינן לעיל ועוד דסתמא קתני מותר נסכים לקיץ המזבח ואפילו דנזיר וגבי שקל כיון דלא חזינן אימורא דפליג עליה דשמואל בהדיא לא שבקינן תלמוד ערוך בפיו של שמואל ונידון מסברא דנפשין ועוד דכיון דגבי חטאת צבור לא אשכחן חטאת מתה לא אמרינן במעות יוליך לים המלח הלכך יפלו לנדבה ובודאי דמיירי דלא מסריה לגזבר דאי מסריה לגזבר פשיטא דלקרבנות אזיל דהא מסרו לצבור כן נ"ל להעמיד פסקי הלכותיו ז"ל: