פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים ב:ג:א
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 2:3:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 2:3:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →המכנס מעות. בגמ' מפרש לה בפרוטרוט אדם שהוא מצמצם וכשיותר לו פרוטה או מעה ממעשה ידיו יתר על מזונותיו מכנסם למקום אחד לפרוע חוב המוטל עליו והמכנס לפרוע שקלו מעט מעט ואמר דאלו המעות שאתן כאן מעה מעה יהיו לשקלי ולסוף אישתכח דהותיר:
מותרן נדבה. ויפלו לשופרות שבמקדש שנקראין נדבה ויקנו בהן עולות והעורות לכהנים כדאיתא לקמן פי"ג שופרות:
מותרן חולין. דלא נתכוין זה לכנס אלא עד כדי שקלו:
שוין שהמותר חולין. דכיון דאמר מהן מהן ולא כולן קאמר ולא מיתפיס בהקדש:
אמר אלו לחטאתי. ובמכנס מותרן נדבה ממדרש יהוידע כדאיתא לקמן פי"ג שופרות וזה דבר הבא משום חטא הוא:
מה בין שקלים לחטאת. ר' שמעון יהיב טעמא לב"ה דהא כיון דמשקלים קונין מהן חטאות הצבור מותר דבר הבא על חטא הוא:
שהשקלים יש להן קצבה. דאיתקש תרומת אדנים ותרומת שקלים להדדי דכתיב העשיר לא ירבה וגו' הלכך לא נתכוין זה אלא לשקל מצומצם והמותר הוי הקדש טעות ולחטאת אין קצבה אם ירצה יביא חטאתו בדנקא ואם ירצה יביא חטאת בדמים מרובים הלכך נתפסו כל הדמים:
אף לשקלים אין להן קצבה. מהדר לתרוצי טעמא דב"ש:
היו שוקלין דרכונות. שמטבע היוצא של ד' סלעים הוא ונותנין למצות שקלים חצי מטבע היוצא דהיינו דרכון ומשמע בגמרא ששוה ב' סלעים וכן פירש הרמב"ם ז"ל והרא"ש ז"ל והטעם מפני שהיו עניים ומועטין היו נותנין דרכון בשביל מחצית השקל והרמב"ן ז"ל כתב מפני שהיה בדק הבית צריך להוצאות מרובות:
חזרו לשקול סלעים. שנתרבו יותר לא היו צריכין לתת שני שקלים ונתנו כדינן מחצית השקל לכל א' וא':
ובקשו לשקול דינרין. שהמטבע היה מחצית השקל בגמרא מפרש דלא קבלו מהן ולהכי תנן ובקשו אלמא דלשקלים נמי אין להן קצבה דלפעמים השקלים גדולים או השקלים קטנים:
יד כולן שוה. כלומר אפילו בזמן שנתנו דרכון לא נתן זה ב' דרכונות וזה ג' וזה א' אלא דרכון דרכון כל אחד וקיימו העשיר לא ירבה וגו' אבל חטאת לעולם אינו שוה זה מביא בדנקא וזה מביא בסלע וזה בשתים ונתקיים טעמן דבית הלל וכתב הרמב"ן ז"ל שיכול הצבור להוסיף וליתן יותר מחצי סלע ובלבד שתהא יד כולן שוה בו דכי אזהר רחמנא לא ירבה היינו ליחיד ומ"מ אין אדם רשאי לפחות וליתן פחות מחצי סלע דאין כופר נפש פחות מכן דכתיב זה יתנו ע"כ ומה שכתב יכול הצבור להוסיף יותר מחצי סלע הוא מוכרח דהא תנן דהיו שוקלין דרכונות והכי תנן נמי דשקלו סלעים וכי אמרינן בגמרא דלא קבלו מהן לאו משום דאין כופר נפש פחות מכאן דנו הכי אלא משום דכתיב קרא דוהעמדנו עלינו וגו' הוא כדרשינן התם והויא דינא דאורייתא ועוד אאריך בזה בגמ' בס"ד: