עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:ד:א

Sirilio on Yerushalmi Shekalim 1:4:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 1:4:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text

Open in the reader →

אם שקלו מקבלין מידן. בגמרא דייק הא לתבוע אין תובעין ומקשה רישא לסיפא ומשני לה:

אין מקבלים מידן. בתו"כ יליף לה מדכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה וגו' והרמב"ן ז"ל מנאו במנין הלאוין דתניא מנין שאין מקבלין שקלים מן הגוים ת"ל ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם אין לי אלא תמידין שנקראו לחם כענין שנאמר את קרבני לחמי מנין לרבות שאר קרבנות צבור ת"ל מכל אלה פירוש וכתיב שם קרבנות צבור להקריב לה' במועדיכם:

קיני זבין וקיני זבות. בגמרא מפרש דאכותיים קאי:

וחטאות ואשמות. כגון שעברו על אחת ממצות שלהן כגון שעבדו ע"ז דגבי ישראל חיוב חטאת איכא ואשמות כגון אשם גזילות שגזל אחד לחבירו והם הוזהרו על הגזל וכפר ונשבע והודה וטעמא כדתניא בתו"כ בני ישראל מביאין חטאות ואין הגויים מביאין חטאות ואשם איתקש לחטאת דכתיב כחטאת כאשם וגו' וזבין ויולדות ליתא בהו:

כל שנידר ונידב מקבלין מידן. משמע דתנא דמתני' סבר כר' יוסי הגלילי דפליג אדר' עקיבא דתניא בתו"כ ומייתי לה פרק אלו מנחות נקמצות איש איש לרבות הגויים שנודרין נדרים ונדבות אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה מנין לרבות שלמים ת"ל נדריהם ומנין לרבות התודה ת"ל נדבותם ומנין לרבות העופות ויין ולבונה ועצים ת"ל נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם א"כ מת"ל לעולה פרט לנזירות דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה בלבד ע"כ ופרש"י ז"ל והיין והלבונה שיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה מה ת"ל לעולה דמשמע דאין מביאין אלא עולה פרט לנזירות כלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולת נזירות שאם נדר בנזיר אין נזירות חלה עליו שיש בה עולה חטאת ושלמים ר' עקיבא אומר אין לי שמביא אלא עולה לחוד פרט לכל שאר קרבנות ע"כ והתם מסקינן דמודי ר' יוסי הגלילי לדרשא דאזרח דאין הגוי מביא נסכים בלא זבח וסמי מכאן יין ולא תיתני אלא לרבות עופות ועצים ולבונה והכי אית לן לפרושי מתני' כל שנידר ונידב מקבלין חוץ מיין ומשמע דהילכתא כר' יוסי הגלילי דסתם מתניתין דהכא ופ' אלו מנחות כותיה אבל הרמב"ם ז"ל פסק כר' עקיבא בפ"ג דמעשה הקרבנות ואפשר דטעמו משום דרב הונא סבר התם כר"ע: לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו. בצרי יהודה ובנימין כתיב כשרצו לסייען בבנין חומת העיר ובפ' התרומה אמרינן דחומת העיר אתי משיירי הלשכה וכיון דאימעטו מן הקלה כ"ש מן החמורה:

ואלו שחייבין בקולבון. בסוף פירקין מפרש כמה שיעור קולבון ובגמרא פליגי האי חייבין דקתני איכא דסבר שני קולבונין הוא דתנן חד מדאורייתא וחד מדרבנן ור"מ ס"ל הכי ורבנן סברי דחד דוקא הוא דמחוייב ומדרבנן הוא וטעמא מפני שכר השולחנים כדאיתא לקמן:

לויים. סתם לן תנא כריב"ז דמחייב לויים מדאורייתא:

אבל לא כהנים. דכיון דאין ממשכנין אותן פטורין והוו להו כמו נשים:

ולא קטנים. בקטנים שהביאו שתי שערות קא מיירי דתובעין מהן וקמ"ל דאע"ג דשקלי אינהו גופייהו ויש להן חובה בקלבון לא מיחייבי:

השוקל ע"י אשה וכו'. בשביל אשה ובהלואה מיירי ואפילו הכי פטור דאי במתנה אפילו הוי בר חיובא מיפטר כדתנן בסיפא השוקל ע"י עני וכו' ובג' מפרש דמתני' ר"מ היא דאמר דאע"ג דאין חייבין בשקל מן התורה אפילו הכי חייבין בקולבון מן התורה דאלו רבנן הא תני לה רישא דאין חייבין אלא דר' מאיר היא וקמ"ל דהא דפטור הקטן מקולבון היינו משום דשקלו עליו הא לא שקלו עליו חייב הקטן או האשה מיהת בקולבון ובג' יליף לה ר"מ מקרא:

ר"מ אומר שני קלבונות. מדינא כי שקיל עליה ועל בר חיובא ד' קלבונין הוא דמחייב דהא אמרינן דחייבין בקולבון דקתני ברישא גבי בר חיובא לר"מ שני קלבונין הוא דקאמר ובג' מפרש טעמא דר"מ דהכא:

הנותן סלע ונוטל שקל וכו'. בגמרא מפרש מאן קתני לה אי לרבנן אי לר"מ:

השוקל ע"י עני. בנותן להם במתנה קא מיירי כדמפרש מתני' וטעמא דפטור אע"ג דאינהו מחייבי דאל"כ נעלת דלת נותני צדקה:

ואם הלוון חייב. דכיון דמיחייב ליה העני הוה ליה כשוקל על ידי חברו דעלמא:

האחין השותפין. האחין שהן שותפין:

כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה. בגמרא מפרש דהיינו כשחלקו וחזרו ונשתתפו דהא כיון דחלקו שני ממונות הן ואם נותנין להקדש סלע אחד חייבין לתת כל אחד ואחד קלבון דחילוף וכדפרישית לעיל דהיינו כר"מ וכיון דנשתתפו פטורין ממעשר בהמה כדיליף התם בפרק מעשר בהמה יהיה לך ולא של שותפות והני אחין שחלקו וחזרו ונשתתפו הן כשאר שותפין דעלמא וחייבין בקלבון ב' קלבונין כשאר כל אדם וכן פרש"י ז"ל:

כשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקלבון. בגמרא מפרש שלא חלקו ובפ' מעשר בהמה משמע דבעי שהבהמות ירשו מאביהן כלומר הוולדות דאי ירשו מעות ולא חלקו המעות אלא שלקחו וולדות במעות פטורין דהוה ליה לקוח כדתנן התם וכיון דלא חלקו ועדיין תפיסת בית ירושת אביהן קיימת כאביהן דמו ונכסים ברשות אביהן עומדין ומש"ה חייבין במעשר בהמה כדתניא התם יכול אפילו קנו בתפיסת הבית ת"ל יהיה:

פטורין מן הקלבון. שני דהו"ל דאבוהון שוקל בשבילם ויהיב עלייהו סלע במתנה ופטירי כדתנן לעיל השוקל ע"י עני וכו' והשוקל על בניו כשוקל על בני עירו דמי דבצדקה דיינינן ליה ופטורין מקלבון שני וכן כתב רש"י ז"ל במס' בכורות ובמס' ביצה והוא הנכון אבל קלבון א' פשיטא דחייבין דאבוהון נמי הוה חייב:

מעה כסף. דהוו ד' איסרין:

חצי מעה. דהיינו פונדיון ושוה ב' איסרין: