עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryפירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:א:ח

Sirilio on Yerushalmi Shekalim 1:1:8 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 1:1:8) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ר' חייא רבא. ר' חייא הגדול חבירו של רבי:

הכל יוצאין בי"ד. אפילו כרכין קורין בי"ד יוצאין ידי חובתן שהוא זמן קריאתה דס"ל דכיון דבי"ג זמן קהלה לכל היה וניצולו מן המלחמה ולולא שאלת אסתר היו כולם נחים בי"ד ועושים שמחה אפילו שושן הלכך י"ד לא נעקר אי נמי דשושן לא הוה רובא דעלמא ואינהו בלחוד נלחמו בי"ג וי"ד ונחו בט"ו אבל כו"ע נלחמו בי"ג ונחו בי"ד דהא איגרות המן ואיגרות מרדכי י"ג הוה א"כ י"ד לא נעקר מינייהו וכי תנן לא פחות ולא יותר היינו שלא ינוחו בי"ו אבל אם רצו בי"ד אפילו כרכין הרשות בידן ואקשי ליה השתא ממתניתין דתנן בט"ו בו כרכין קורין דמשמע דדוקא קתני דומיא דרישא דתני באחד באדר וכו':

אמר לך לא בא אלא ללמדך וכו'. והכי קאמר בא' באדר משמיעין ואם היתה שנה מעוברת באותו שקורין בו בט"ו משמיעין בו דהיינו הראשון דס"ל כר' אלעזר ב"ר יוסי דפ"ק דמגילה דאמר דכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון וכי תנן אין בין וכו' מקרא מגילה וכו' ה"ק דקורין אותה בראשון ולא בשני ואע"ג דמצות שקלים היינו משום עולות דאחד בניסן ומדינא דאין משמיעין אלא בשני אפ"ה כיון דמגילה וסדר פרשיות בראשון האי נמי הכי ול"פ במצות והא דקאמר מצות הנוהגות בשני לאו משום דס"ל דיקראו בשני אלא ה"ק שכל המצות הנוהגות לרבנן בשני נוהגות לדידיה בראשון וכן פירש הריטב"א ז"ל שם:

לא מסתברא אלא וכו'. לא מסתברא לפרושי הא דר' חלבו דמכשר כרכין בי"ד אלא אם קדמו וקראו או שחל ט"ו בשבת אבל לא בבאו לימלך לכתחילה:

אמר לו. רב אחא דר' חלבו אפילו לכתחילה קאמר דמורינן להו בי"ד דכיון דטעמא משום אין מעבירין על המצות אפילו לכתחילה הוא:

והא תני מקום שנהגו לקרות. טעמא דברייתא ר' מונא מפרש לה לקמיה ומשמע דוקא משום שספק בידן אם מוקף מימות יהושע אם לאו קורין בי"ד ובט"ו לצאת ידי חובתן ואי ס"ד דכרכין קורין בי"ד אמאי דחקי אנפשייהו לקרות ב' ימים ליקרו בי"ד ותו לא דממה נפשך נפקי:

אמר ליה אף אנא סברי כן. דכן הדין דלא מצו קרו אלא בט"ו אלא דעתיה דר' חלבו הוא דקאמינא:

ויאות אילו מי שקרא בי"ד. טעמא דברייתא קא מפרש דהוה קשיא לן עלה דבשלמא אי זמנן בט"ו וקרו בי"ד זמן קריאה הוא לכל העולם ותנן נמי חל להיות י"ד בע"ש עיירות גדולות ומוקפין חומה קורין בו ביום אבל אי זמנן בי"ד וקרו בט"ו איכא ולא יעבור ומשמע דבעי לאקבועי זמן עיירות בט"ו ומתרץ דכי קרו בי"ד כדינן והדר קרו בט"ו הוי כמו קריאה בכתובים בעלמא:

שמא אין שומעין לו. כלומר שמא מוחין בידו בתמיה:

ה"ג אם אתה אומר כן שמא נמצאת עוקר זמן כרכין בידך. והכי איתא ריש פ"ק דמגילה וה"פ אם אתה אומר דאין שומעין לו וא"כ לא קרו אלא בי"ד נמצאת עוקר זמן כרכים בידים דשמא זמנן בט"ו ולא קרו אלא בי"ד: