פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:א:ה

לא כדי שיביאו ישראל שקליהם וכו'. כלומר ואם יקדימו לבני בבל להשמיע מראש החרף שמא יגיעו קצת שקלים חדשים ליד כהנים ויקריבו מהן קודם ניסן ואנן בעינן בניסן תרומה חדשה ולא הוי חדשה דומיא דבכורים קודם עצרת דאין מקבלין:

בפרוס הפסח. התם מפרש כל הני פרוסין הי ניהו זמנן ופרוס הפסח מפרש התם דהיינו ט"ו יום קודם הפסח דהיינו בכ"ט באדר והיינו טעמא כדי שיהיו מוכנין ליום של אחריו דהיינו ר"ח ניסן וכדלעיל:

ולא נימא וכו'. בתמיה הא דתנן במתניתין דתורמין בג' פרוסין כלומר והלא אמרינן בפירוש במתני' דפרוס עצרת לדרחיקין ולא הביאו בפרוס קמא והשתא מייתו ופרוס סוכות להנך דרחיקין טפי כגון בני בבל וכיוצא בו שלא יכלו להביא עד האידנא ומשמע דלא מיחייבי עד ההוא זימנא וקשה למ"ד דטעמא דמתני' שיביאו ישראל שקליהן בעונתן ומשמע דמצוה הקבועה היא בניסן וא"כ האיך קבעו להן תרומה בכל רגל ורגל והלא פושעין הן ובשלמא לרב שמואל בר ר' יצחק ניחא דאמר תרומת הלשכה כתחילתה דאינה אלא זכר בעלמא לתרומה הראשונה שעשה משה אבל אינה מצוה דאורייתא:

ומשני לא כולה כאחת היתה באה. כלומר לעולם בפרוס קמא וכר' טבי דכולהו מיחייבי מדאורייתא ועל כולן תורמין והתרומה צריכה לכל ישראל דכולה כאחת היתה באה וכשתורמין בפרוס הפסח תורמין על כולם ואפילו על בני בבל דרחקין טפי כדאמרינן לקמן תורמין על העתיד לגבות דכולם חייבים וכולן יש להן חלק באותן שקלים של תרומה חדשה ומה טעם אמרו תורמין בג' פרקים וכו' לאו משום דלא תרמו עליהם תקון הכי אלא משום פומבי מפני פרסום עשו כן שיהא הקופות קטנות שהיו בעזרה מלאות מעות סמוך לרגל להראות ריבוי הוצאות עולות ומוספין דבימי הרגל וכן מצינו שהיו עושין ברגל שלא היו מוציאין הדשן מעל המזבח אלא כונסין אותו בתפוח שהוא סימן לרבוי הקרבנות כדאמרינן במס' תמיד בפרק ראוהו אחיו כן נ"ל והרמב"ם ז"ל פירש כולה כאחת היתה באה ר"ל כי בזמן הפסח היו כונסין כולם ומפני מה סדרו להוציא מהן בג' פרקים כדי לפרסם הדבר ר"ל שמפרסמין ומודיעין כי בחג הפסח חובה להביא תרומת מקום הקרוב ואשר הוא רחוק ממנו בעצרת ואשר הוא רחוק ממנו בחג הסוכות ע"כ כוונת הרב ז"ל כדי להודיע לאותם שלא שקלו שלא יתרשלו יותר ואין דבריו מחוורין: