פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים א:א:ב
Sirilio on Yerushalmi Shekalim 1:1:2 (Sirilio on Jerusalem Talmud Shekalim 1:1:2) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →ולמה באחד באדר. מאי שנא מכל שאר ימות השנה:
שיביאו ישראל וכו'. כלומר משום דלכשיגיע ניסן צריכין להקריב כל הקרבנות כולם תמידין ומוספין ומלח ועצים וכל הקרב משל צבור מתרומה חדשה היה בא וכדי שיהיו גבויין השקלים לאותו זמן מקדימין להכריז מראש חדש אדר:
בזמנה. באחד בניסן ולקמן פליגי אמוראי רב שמואל בר רב יצחק ור' טבי איכא למ"ד תקנת ב"ד ואיכא מאן דאמר דאורייתא:
תרומת הלשכה. השקלים שמוציאין בקופות הקטנות והגדולות מן הכרי הגדול שהיה בלשכה קרויין תרומה וטעמא משום דאין מעילה בשירים ודין תרומת הכרי של תבואה יש לה דמתפיסין כל קדושת השקלים הנותרים בלשכה באלו והמותר חולין כדין תרומה דעלמא דהמותר חולין ועוד יתבררו דברים הללו בפרק מצרפין בס"ד:
כתחלתה. תקנת ב"ד היא שיהא קרבן דיום אחד בניסן של כל שנה ושנה מתרומה חדשה כמו אותה שנה שהוקם המשכן בימי משה שהיא היתה תחלה לשאר תרומות של שאר שנים שנתרמה התרומה באחד בניסן כדמפרש ואזיל וכיון דבאחד בניסן צריך לתרום מקדימין להכריז מראש חודש אדר וכדתניא לגבי פסח שואלין בהלכות הפסח וכו' והכי איתא בפרק בתרא דמגילה: נתרמה התרומה. משקלים שגבו לקנות מהן קרבנות צבור לכל השנה דס"ל כר' עקיבא דאמר בפ"ק דחגיגה דעולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד היתה ושוב לא פסקה:
ר' טבי ר' יאשיה. כלומר אמר ר' טבי אמר ר' יאשיה ופליג אדר' שמואל וסבר דאורייתא היא וכדמפריש ואזיל:
נאמר כאן חדשי השנה. בפרשת פינחס זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה:
ונאמר להלן חדשי השנה. ראשון הוא לכם לחדשי השנה והיינו כדמפרש ר' יונה לקמיה דהאי קרא איירי בעולת ר"ח ניסן דלהוי מתרומה חדשה וכיון דצריך לתרום השקלים כדי לקנות הקרבנות מן התרומה פשיטא דצריך לגבותן בזמן שהתרומה יוכלו לעשותה בזמנה ומשום הכי תקון רבנן שלשים יום לגבייה:
אין מונין אלא מניסן. אגב רישא נקט סיפא כלומר מניסן תהא התרומה לכל חדשי השנה:
שבק ר' טבי רישא ואמר סיפא. הניח ראש הברייתא ששם שנויה הך גזירה שוה דלחדשי השנה ואמר הסוף ועל כרחין צריכין לכולא תלמודא דברייתא:
דלכן. דאי לא כן כלומר אם לא כן כדרשא דברייתא תקשי לן כדאקשינן בברייתא דמאי קאמר נהי דבניסן מיירי מאן נימא לן דבתרומה חדשה איירי ועוד את"ל דבתרומה חדשה איירי מאן לימא דאין תורמין אלא בניסן דילמא בכל החדשים נמי תורמין כדמפריש ואזיל:
יכול יהא תורם בכל חודש וכו'. האי תנא דריש לזאת עולת חדש כדאמרינן במגילה חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה דהא קרא לא איצטריך דברישא דעניינא כתיב ובראשי חדשיכם אלא אמרה תורה זאת העולה צריך שתהא של חידוש דהיינו מתרומה חדשה והשתא קאמר כיון דקא דרשת זאת עולת של חדוש אימא דבכל ראשי חדשים הוא דקאמר דלהוו עולותיהן מתרומה חדשה ויעשו ב"ד י"ב כריים מן המעות ויתרמו מכל אחד בחדשו אבל לעולם כי כתיב מאת כל איש תקחו וכו' למצות שקלי צבור בפעם אחת לכל חדשי השנה הוא דקאמר:
ת"ל בחדשו. דמשמע חודש המיוחד לחידוש ונקטינן דבחדש אחד אתה תורם לכל חדשי השנה:
יכול באיזה חדש שירצה. כלומר יכול יתרום דיהא מקריב עולות ראש חודש משקלים חדשים בכל חדש שיזדמן ויעלה למצות עולות תרומה חדשה:
ת"ל בחדשו נאמר כאן וכו' אין מונין אלא מניסן. ובעינן עולת ראש חדש ניסן מתרומה חדשה וכל עולות ימי חדשי השנה יהיו מזה החדוש והיינו אין מונין אלא מניסן וקרא ה"ק זאת עולת החדוש דהיינו אחר שעשו המצוא של תרומה בחדש הקבוע לו דהיינו הרשום במקום אחר שכתוב בו לחדשי השנה דהיינו ניסן וכו' ור' יאשיה אהך ברייתא סמיך וקי"ל כר' טבי משמיה דר' יאשיה דברייתא מסייעא ליה ובגמרא דילן נמי בפרק בתרא דמגילה מייתי להא דר' טבי ולא לדר' שמואל בר רב יצחק ובפרק שני שעירי משמע דמדאורייתא הוא אלא דמצוה היא ולא לעיכוב דאמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאים באחד בניסן מצוה להביאן מן החדש ואם הביאן מן הישן יצא כלומר עלו לצבור אלא שחסרו מצוה ע"כ ואם כן נקטינן דמדאורייתא הוא וצריך למנות זה במנין המצות שנצטוינו להעלות עולות תמידין ומוספין של ראש חדש ניסן וקטרת ומלח ועצים ואם הוא שבת לחם הפנים ושמן במנורה דהא כתיב וכל מלאכת בית אלקינו ומשם ואילך מתרומה חדשה שנאמר זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה ומפי השמועה למדו בפירוש מקרא זו זאת תהא עולה של חדוש דהיינו מתרומה חדשה בחדשו בחודש הקבוע לו והוא הרשום במקום אחר שכתוב בו לחדשי השנה והיינו ניסן ושכחה הרמב"ם ז"ל ולקמן מפרש ג' תרומות דג' פרוסין אמאי תקון להו: