פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז:ב:ז
Sirilio on Yerushalmi Peah 7:2:7 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 7:2:7) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →עד שיניח וכו'. דלעולם יש לו זכות ואפילו בהליכת מחבוא ואפילו אין לו תחתיו עד שיניח בעל הבית הכרכר במקום המשתמר דהיינו השבט שמכרכרין בו הזיתים להפילן לארץ ומשיניח אותו השבט במקום וכו' דמוכחא מילתא דסבר דגמר מלאכתו אז יש לו שכחה אבל עד ההיא שעתא הרי זה יש לו בראשו לבעל הבית:
וגמרו. שחשב בעל הבית דגמר מלאכתו של אילן ולמעוטי אם חשכה נו והוליכו לבית ומתוך כך עבר הימנו ושכחו כשחזר לא הוי שכחה אלא דוקא כשהניחו בשמירה בחשבו שכבר נגמרה מחאכת האילן אזי הוי שכחה:
כרכרא. לשון ריקוד והרעשה כדכתיב ודוד מכרכר בכל עוז ובכרכרות שהן מין גמלים קלים לרוץ ומרעישין האדם במרוצתן ודייקא להא מילתא דאמרינן במס' גיטין ירושלמי עני המנקף בראש הזית מה שתחתון גזל מפני דרכי שלום ומפ' עלה בגמ' הדא דתימא בהן כרכרתיה אבל ליקט בידו זכתה לו ידו כלומר דגזל גמור הוא ויש להוציאו בדיינין וכל זה שאנו מדקדקים לזכותו של בעל הבית דוקא בנטופה דחשיב משום דבעינן נמי התחיל בו כי היכי דלהוי שכחה אבל זיתים דעלמא למר מכי עבר עליו ושכחו הוי שכחה ולמר כי אינו משיג ידו לו כדאמרינן לעיל בפ' גדיש ול"ש יש תחתיו או אין תחתיו זאת נ"ל תורת אמת ויש להרמב"ם ז"ל בפ"א ממתנות עניים דרך אחר ושם תמצא סברת הראב"ד ז"ל:
ודעו וראו וגו'. פסוק הוא בשאול גבי דוד שיבקשוהו במחבואים ונמצאו כללי השמועה עכשיו לפי שיטה זו דזית נטופה לרבנן בשעתו ולר' יוסי שאר כל אילני זיתים באותה שעה דהיינו קרוב לזמן אדריינוס שחיק טמיא ובזמן הזה שפכני ובישני אפילו אין בו סאתים לא הוי שכחה והיינו בלא התחיל בהן אבל התחיל בהן הוי שכחה כל זמן שאין בהם סאתים ובהתחלה זו פליגי ר"מ ורבנן ואיכא תרי לישני כדאמרן וכלישנא קמא וכפשטא דמתני' קיימא לן דאם לא הלכה המחבוא אע"ג דאין לו תחתיו יש לו בראשו וכל הני באין בהן סאתים אבל אם יש בהן סאתים לא הוי שכחה כדפרשינן לעיל דדיו לבא מן הדין להיות כנדון ושאר כל האילנות אין חילוק בהן בין התחיל ללא התחיל אלא יש בו סאתים אין בו שכחה אין בו סאתים הוי שכחה ורבינו שמשון ז"ל פי' דבהתחיל ואיכא סאתים חלוקים שאר האילנות מנטופה דגבי נטופה לא הוי שכחה וגבי שאר אילנות הוי שכחה ואע"ג דאיכא סאתים ומתני' דסאה עקורה לא משמע כן דקתני עלה וכן באילן ועוד מדפליג עלה ר' יוסי ואמר לא באת רשות וכו' מצטרפין והוי סאתים דלא הוי שכחה ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' יוסי אלא משום דחלוקין הסאין הא לא הוו חלוקין דאיתנהו באילן כולי עלמא סברי דלא הוו שכחה וההיא אפילו בהתחיל בו מיירי והרמב"ם ז"ל סובר דרך אחרת וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל ואני כבר כתבתי הנראה לעניות דעתי: