פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ז:א:ד

נוטף שמן. שהזיתים שמנים ונוטפין שמן באילן:

אלא שהוא עושה הרבה. וקס"ד דפי' שפכני שעושה הרבה שזיתיו מרובין:

והתנן במעשיו. שהוא עושה הרבה ופשיטא דפי' עושה הרבה היינו עושה זיתים הרבה ומסיק אלא שפכני שהוא עושה שמן הרבה אע"ג שזיתים שלו אינן כ"כ:

נטופה. נוטף שמן באילן:

במעשיו שהוא עושה הרבה. היינו שהוא עושה זיתים הרבה אבל שמן הזיתים הוא כדרך שאר זיתים:

בישני ממש. פי' רבינו שמשון ז"ל יבשין שאין עושין שמן ואינו נכון דשם רע הוא זה ולא דמי לשופכני ויותר נראה לפרש מתרגם רע ביש שעושה אותן רעים לנגדו שאינן מבורכין כמוהו וכן פי' הרא"ש ז"ל:

דהוא מבעית לחבריה. שהוא מבייש לחבריו והוא מלשון בושת:

עד דו עביד ארבע כופלסין. בעיא היא הא דתנן שהוא עושה זיתים הרבה כמה צריך שיעשה יותר מחבריו שמא צריך שיהו ארבע כפלות כגון שחבריו עושין קב זיתים והוא עושה ארבע קבין:

כי ההיא דתנינן וכו'. דלב"ש אמרינן רואין וחשיב ארבע עומרין וה"נ חשיב לב"ש ארבע אילנות ולב"ה דלית להו רואין הוי שכחה עד שיהא בו סאתים ומסיק דטעמא משום דהוי מסויים וביותר מחבריו כל דהו סגי וטעמא כדלעיל דזכור ועומד הוא בלבו:

עד דו עביד כל שנה ושנה. בעיא היא אם צריך שיעשה כל שנה ושנה כן ובהכי הוא דלא הוי שכחה ומסיק דבתר רוב שנים אזלינן ומן התימא על הרמב"ם ז"ל שלא כתב זה ורבינו שמשון ז"ל כתבו: