פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ו:א:ז

ובעי תלמודא עד כדון כשהבקירה לזמן מרובה וכו'. עד כאן לא שמענו שנחלקו אלא כשהבקיר לזמן מרובה וחזר וזכה בה פטור מן המעשרות לר"מ:

הבקירה לזמן מועט. לא שמענו כגון שהבקירה ליום אחד ובא לחזור בו מי נימא דאף בזו סבר ר"מ דיש לה דין הבקר:

הבקיר שדהו שנים שלשה ימים חוזר בו. כשהבקיר בסתם איירי ולא שהבקיר לזמן מוגבל אלא לעולם כדאיתא לקמן בסיפא וקאמר דתוך שלשה ימים בין זכה בו הוא ואמר אין רצוני שיהא הבקר בין זכה בו אחר בתוך שלשה ימים נמי חוזר בו ולא הוי הבקר וחייב במעשרות והר"ן ז"ל הוסיף לומר דכי זכה בו אחר נמי לא קנה והשתא מפ' לכולה ברייתא והדר אסיק למילתיה:

וא"ר זעירא. כלומר אפשר דלא אמרו אלא תוך שלשה הא לאחר שלשה אינו חוזר בו מהך לישנא משמע דלא גרס בברייתא בגמ' דילן בפ' אין בין המודר המפקיר את שדהו כל שלשה ימים יכול לחזור בו מכאן ואילך אינו יכול לחזור בו ואולי על פי המסקנא דהכא הוסיפו שם וקאמר ר' זעירא דלאחר שלשה אינו יכול לחזור בו ופטור מן המעשר ואפילו איהו גופיה דזכי ביה:

אפילו לאחר שלשה חוזר בו. דטעמא הוא משום שלא יערימו בעלי השדות להבקיר כדי לפטור עצמן מן המעשרות משום הכי תקון רבנן דכי חזרו בהם הבעלים דלא להוי הפקר וחייב במעשרות:

היא לאחר שלשה וכו'. ואין שיעור ולעולם יכול לחזור בו ולא הוי הפקר ואמאי תניא בברייתא ג' ימים חוזר בו:

בד"א כשהבקיר סתם. סיפא דההיא דלעיל היא בד"א שלא הבקיר לזמן מוגבל ומשו"ה יכול לחזור בו תוך שלשה ימים:

אבל אמר ליום אחד וכו'. עד שלא זכה בה לא הוא ולא אחר בתורת הבקר יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שיהא הבקר וחייב במעשרות:

אבל משזכה בה. בתורת הבקר:

בין הוא בין אחר. תו לא מצי הדר ופטור מן המעשרות וטעמא משום דלא שכיחא דאין דרכן של בני אדם להבקיר לזמן ומשום הכי כי הדר וזכי בה בעל הבית פטור מן המעשרות ואפילו בו ביום והא הכא בסיפא כשהבקיר לזמן שמעינן דלא שנא זמן מועט ולא שנא זמן מרובה:

הדא אמרה הוא לזמן מרובה הוא לזמן מועט. דאפילו הבקירה לזמן מועט אם זכה בה בעל השדה לשם הבקר הוי הבקר ופטור מן המעשרות ואינו חוזר עוד דכך ליום אחד כמו לשבוע אחת ואיפשיטא בעיין:

לא חשו להערמה. דרמאין דמפקרי והדרי בהו לפטור עצמן מן המעשרות דכיון דהוא לזמן מילתא דלא שכיחא הוא ולא גזרו בה רבנן:

וחוזר וזוכה. ואכתי הוי הבקר לבעלים גופייהו ופטור מן המעשרות וכר"מ היא שנויה:

הדא פשטא שאילתיה דר' זעירא. דר' זעירא רפיא בידיה דילמא אי יכול לחזור בו דוקא עד ג' ימים או אפילו מכאן ואילך דאקשי ליה לרבי שמעון דיינא מכיון דאפקרא אפילו לאחר שלשה אם כן אפילו לזמן מרובה שמעינן מהך ברייתא דשפיר קאמר ליה דסיפא קתני אבל אמר שדי מובקרת יום א' וכו' ושמעינן דרישא דקתני שלשה ימים חוזר בו ולא פירש יותר שמעינן דדוקא עד תוך שלשה ימים קאמר והכי איתא התם: