פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה ה:ז:ב

מן לעיל. לשים על ראשי הפועלים להגן עליהן מפני החמה שלא ישתרבו:

מן לרע. לרגלי הפועלים שהארץ חמה מאד בעת הקציר ונכוין רגליו או להגין מן הקוצים ואבנים דקות בשעה שקוצרים ויש מפרשים מלעיל שקוצר שבלים להניחן על גבי התבואה דלהוי כיסוי משום עפר טינופת מן לרע למטה בקרקע משום לחות הקרקע שלא תתחלחל התבואה וכל זה גמר מלאכה:

גלגל. פירש רבינו שמשון ז"ל מלשון גלגול עיסה והטעם דהוי דבר מועט ואינו נכון דאין זה טעם משנתנו אלא משום דאינו גמר מלאכה ועוד לישתוק בעל הגמ' מלפרש חררה ואחר שבאתי לארץ ישראל ת"ל הבנתי הענין הזה והוא שעושים משבולים כלי שטוח עגול כמין חררה גדולה להוליך בו חררות לתנור גדול כמו גלגל וקורין לו טבאקי והשתא לא הוי גמר מלאכה:

ולעומרין. שקצר שבלים לעשות מהן קשרים לעומרים של כל השדה:

שאין אחריו עימור. אחר כדרך כל עומרים דעלמא יצאו כל הני דמתני' שחוזר ומעמר פעם אחרת אחר שעשה מלאכתו:

שאין אחריו קציר וכו'. דהוקשו אהדדי שכחה וקציר:

הדרן עלך פרק גדיש