פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:ה:ז

לא נחלקו ברבי וכו'. ברבי גרסינן הכי אשכחן בפ"ק דחולין והתניא ברבי אומר ופי' רש"י ז"ל ברבי לא ידענא מנו אלא חכם אחד גדול בדורו:

לוקח פירות וכו'. ישראל שלקח פירות מחוברין מן הגוי שהן חייבין במעשר דכיון דלקחו במחובר נכנס ישראל תחת הגוי משעה ראשונה וכאילו זרען וחייב מן התורה בכל המצות דקרקע ואפילו הוי עני וכן היה הראשון ישראל ולקחן ישראל שני כשהן מחוברין השני נכנס במקומו:

לוקח פירות תלושין. ממורחין מן הגוי:

שהן פטורין מן המעשרות. וכ"ש משאר מצות דדרשינן דגנך ולא של גוי:

אחד עני ואחד עשיר מוציאין מידו. כדמפ' משום קנסא שלא יפקיע מ"ע מאחיו:

עני אין מוציאין מידו. דהוא קדים:

שאין אדם זוכה בלקט שכחה וכו'. דדרשינן בת"כ ואיתא נמי בפ"ק דגיטין לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו דהו"ל למימר תעזוב אותם לעני ולגר אלא לאסמוכי עני לאזהרת לא תלקט שעני בעל השדה מוזהר להניח פאה ולקט לעניים ואסורים לו ושכחה איתקשא לפאה דכתיב לא תעולל אחריך ודרשינן לעיל לא תדקדק אחריך זו שכחה:

כך לא יזכה במעשר עני שלו. משום סייג ולאו משום דינא כדלקמיה:

אינן טובלין. ואיכא למימר דלא מפריש להו היינו טעמא דגזר רחמנא לא תלקט אלא תניחם אבל מעשר עני דטביל וכמו שמפורש במסכת דמאי:

וכבר נטבל עד שהוא ברשותו של ראשון. ואיכא למימר דיהביה לדידיה המוכר ובדינא זכי ליה:

מ"ט דר' יהודה הנשיא. דשפיר קאמר ליה ברבי דשאני מ"ע דטביל ומשני משום קנס וכדפרישית:

עני אין בידו ליקח. וכדלקמן דאינו מצוי ללוות הילכך ליכא למיקנס דמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ואינו מצוי לקנות שדות ופסק הרמב"ם ז"ל בפירושו כר' יהודה הנשיא:

הדרן עלך אלו דברים בס"ד