פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:א:ז

וראיון. נמי כבוד המקום איכא דמקביל פני יוצרו משא"כ גבי הנך:

מתני' בראיית פנים וכו'. מתני' דקתני דראיון אין לו שיעור ומשמע לא למעלה ולא למטה היינו ראיית פנים דאמר קרא יראה כל זכורך דבההוא הוא דאמרינן אם לא נתראה בעזרה ברגל אלא פעם א' קיים מצות עשה וכן אם נתראה נמי הרבה פעמים יש בידו מצוה:

אבל בראיית קרבן. דמיחייב להביא בשעת ראייתו קרבן דאמר קרא לא יראו פני ריקם וקי"ל דכל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין ויש לו שיעור למטה והיינו כדתנן בפ"ק דחגיגה וב"ה אומרים בראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף דעולת ראייה במעה כסף של חולין סגיא אבל שלמי חגיגה דאכילתן להדיוט שתי מעות כסף דחולין בעינן:

ואתיא כיי דא"ר יוחנן וכו'. ואתיא הך סוגיא כי האי דא"ר יוחנן בפ"ק דחגיגה ירושלמי מעה כסף ושתי כסף שנחלקו בהן ב"ש וב"ה מדאורייתא הוא דפליגי מר סבר הכי גמירי ומר סבר הכי גמירי דאלו כר' אושעיא מצי לאוקמי מתני' נמי אף בראיית קרבן דאין לו שיעור לא למעלה ולא למטה ורבנן הוא דתקון מעה כסף ושתי כסף ור' אושעיא גופיה הכי נמי מוקי לה התם בפ"ק דחגיגה:

דבר תורה. ור' יוחנן לטעמיה דאמר בפ"ק דעירובין ופ"ק דסוכה שעורין הלמ"מ: