פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה א:א:א
Sirilio on Yerushalmi Peah 1:1:1 (Sirilio on Jerusalem Talmud Peah 1:1:1) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →אלו דברים שאין להם שיעור. בגמ' פליגי שונין ברייתות איכא מ"ד גבי פאה שאין לה שיעור לא למעלה ולא למטה ואיכא מ"ד אין לה שיעור למעלה דוקא אבל למטה יש לה שיעור ונראה בעיני דמתני' דקתני דאין להן שיעור כו"ע מודו בה דאין להן שיעור לא למעלה ולא למטה קאמר דהא ראיון דמתני' מוקי ליה ר' יוחנן דוקא בראיות פנים כלומר במצות עשה דיראה כל זכורך ברגלים דאילו לא נתראה אלא פעם א' ולא אייתי קרבן קיים מצות עשה ואילו נתראה נמי הרבה פעמים יש בידו מצוה דאין לה שיעור אבל לא מוקמי לה בראיית קרבן ברגלים דמחייב לאיתויי קרבן מדמי חולין ואי מתחזי ולא מייתי קרבן עבר על לא תעשה דכתיב ולא יראו פני ריקם ואע"ג דקיים מצות עשה דההיא שיעור יש לה שאם בא לקנות בהמה או עוף מחולין שבידו וממעות מעשר יש שיעור לדמי חולין דטופל דמיחייב להוציא מעה כסף עליה דבפחות מכן אין כאן מעה דתנן בפ"ק דחגיגה ב"ה אומרים הראיה מעה כסף דעולת ראיה בעיא מעה כסף של חולין דיש לה שיעור נמטה והילכתא גמירי לה ב"ה הכי משו"ה לא מצי ר' יוחנן לאוקומה אלא בראיית פנים זו היא סוגיית הגמ' משמע דקים ליה לר' יוחנן דאין להן שיעור דתנן במתני' לא למעלה ולא נמטה הוא דתנן דבתרווייהו הוה מצי לאוקומה ולימא דאין להן שיעור דמתני' למעלה הוא דתנן ועוד דר' אושעיא בפ"ק דחגיגה בגמ' דילן פליג אדר' יוחנן וסבר דראיית קרבן נמי אין לה שיעור לא למטה ולא למעלה ובדרבנן הוא דפליגי ב"ש וב"ה ולהכי מוקי מתני' בין בראיית פנים בין בראיית קרבן ועוד דגמילות חסדים נמי מוקי לה הכא דהיינו בגופו אבל בממונו יש לו שיעור למעלה כדתנן בערכין מכל אשר לו ולא כל אשר לו מכל הני משמע דס"ל לבעלי הגמ' דמתני' דקתני דאין להן שיעור לא למעלה ולא למטה הוא דתנן וכי פליגי תנויי בגמ' גבי פאה לאו בפי' דמתני' פניגי דכלהו מודו בה דאין נהן שיעור דקתני לא למעלה ולא למטה הוא אלא דמתני' מדאורייתא קתני והנהו תנויי בתקנתא דרבנן הוא דפליגי. וכן פי' רבנו שמשון ז"ל דלישנא דאין להן שיעור משמע דאין להן שיעור כלל:
הפאה. התורה הזהירה כשיקצור אדם שדה של תבואה או קטנית שלא יקצור כל השדה אלא יניח לעניים מקצת קמה מחובר כדאיתא לקמן בפ' הפאה ניתנת ולקמן פליגי תנאי בפירקין היכן מניחה או בסוף השדה דוקא או אפילו בתחלתה ובאמצעה ואשמועינן מתני' הכא שאם קצר שבולת א' לעצמו והניח כל השדה כמות שהיא לשם פאה לעניים הויא פאה דאין לה שיעור למעלה וחל עליה שם פאה ופטורה מן המעשרות דכלהו מתנות עניים דקרקע פטירי מן המעשרות כדתנן בריש חלה וכן אם קצר כל השדה לעצמו והניח באחרונה שבולת א' לעניים ההיא בלחוד קדשא משום פאה דאין לה שיעור למטה ופטורה מן המעשרות וכל הקציר כולו קמא קמא מתחייב במעשרות:
והבכורים. דאם קרא שם לכל שדהו דיהוי בכורים הוו בכורים וקדשי וחייבין עליהן מיתה וחומש לכל דיניהן ותנן נמי התם עושה אדם כל שדהו בכורים וכן אם לא הפריש אלא אשכול אחד או שבולת א' לבכורים נמי מיפטר מדאורייתא:
והראיון. כבר פי' לעיל דפליגי ביה אי מתני' מיירי דוקא בראיית פנים דהיינו במצות עשה דיראה כל זכורך אי נמי במצות לא יראו פני ריקם דהיינו בראיית קרבן:
וגמילות חסדים. מפ' בגמ' דהיינו בגופו כגון לקבור מתים לשמח חתן וכלה אין לו שיעור בין למטה בין למעלה:
ותלמוד תורה. אין לו שיעור למעלה כדכתיב דדיה ירווך בכל עת וכתיב והגית בו יומם ולילה ולא למטה דאי בעי פטר נפשיה בק"ש שחרית וערבית קיים מצות ת"ת והכי איתא לעיל פ"ק דברכות ובפ"ק דנדרים ובמנחות פרק שתי הלחם:
כיבוד אב ואם. כדאיתא לקמן מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס הכלים הצריכין לו ומוציאין כלים הצריכין להוציאן לכבודו וגדולה מכולן הסבלנות לא יענהו שום דבר אפילו יזיק ממונו או יצערנו וכדלקמן:
ואוכל פירות בעה"ז. דכתיב למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך:
וגמילות חסדים. לעיל ילפינן לה:
והבאת שלום ות"ת. בגמ' יליף להו ובספ"ק דקידושין פריך וליחשוב נמי שילוח הקן דכתיב ביה נמי למען ייטב לך וגו' ומשני אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים וטוב לבריות צדיק טוב ועליו נאמר פרי מעלליהם וגו':