פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה ב:א:ט
Sirilio on Yerushalmi Orlah 2:1:9 (Sirilio on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:9) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →ר' שמעון וכו'. מדברי ר' שמעון משמע דבצ"ט דהתירא סגי. וה"ג בספרים תרומה עולה במאה דהיינו צ"ט דהתירא וחד דאיסורא והשיעור לבטל שיהיה שם הוא צ"ט:
אם איסור מתוך איסור עולה איסור מתוך היתר לא כל שכן. לקמיה מפרש לה ואזיל:
אית תנא תני היתר מתוך היתר. בסיפא אשכחן דר"ש דריש הכי. וה"ג לה התם ר"ש אומר אינו צריך ק"ו הוא אם יעלה איסור מן המותר להיתר ק"ו להיתר מתוך היתר להיתר ע"כ:
מ"ד איסור מתוך היתר שכן תרומה אסורה לזרים. והכי דריש ליה לק"ו אם מעשר טבל שהוא אסור לכל כשאתה מוציא ממנו תרומה שאסורה לזרים הותר אותו שהיה אסור שהותר הטבל באכילה איסור מתוך היתר דתרומה שהיא אסורה לזרים כשנפלה לצ"ט חולין דשרו מעיקרא אינו דין דכשעלתה התרומה יהו החולין מותרין ואיסור הבא מתוך היתר הוא:
ומ"ד היתר מתוך היתר שכן תרומה מותרת לכהנים. והכי דריש ליה לק"ו אם איסור מתוך. היתר עולה וכו'. וה"פ אם תרומת מעשר עולה מתוך הטבל דטבל זה אינו של מותר הוי דהא תרומה גדולה שהפריש תחלה אטבליה דכו"ע מודו דאם נגמרה מלאכה תרומה טובלת כדתנן בפ"ב דמעשרות דתרומה גדולה דגרמה האיסור שרייא לכהנים והטבל הזה שהוא איסור מתוך היתר חמור כ"כ דאסור לכהנים אפ"ה בתשלום עלייתה מתוך צ"ט הותרה כשנפלה תרומה לתוך חולין מתוקנין שהוא היתר לתוך היתר לא כ"ש. כלומר תנא שהיה עושה הק"ו באופן זה היה וקרא לתרומה היתר מטעם דשרייא לכהנים:
כולהו בכהנים. כולהו תנאי מיירו גבי כהנים:
ומ"ד איסור בתוך היתר במדומע דתרומה טמאה. פי' רבינו שמשון ז"ל בפ' סאה תרומה דלהאי תנא אתא ר' שמעון ללמד על תרומה טמאה בחולין לבטלה במאה כי ההיא דספרי ובמדומע דתרומה טמאה היינו טמאה בחולין ובמדומע בתרומה טהורה היינו טמאה בטהורה וה"ק אם תעלה תרומה טהורה שהיא אסורה לזרים מן החולין דמותרין לזרים ק"ו לתרומה טמאה שהיא מותרת לכהן להסיקה תחת תבשילו שתעלה מן הטהורה שמותרת באכילה ובטלה הטמאה במיעוטה ונעשה הכל מותר עכ"ד. ותמהני עליהם דא"כ שתי הברייתות הן להעלות התרומה טמאה אלא חדא שנפלה בחולין וחדא שנפלה בתרומה טהורה ואינו כן שהגמ' מפרשת שהחילוק הוא חדא בתרומה טמאה וחדא בתרומה טהורה. ועוד דכשפירשו מדומע טמאה פירשו על המדומע שנפל וכשפירשו מדומע דתרומה טהורה פירשו שחוזר לאותם תחתונים שקבלו הנפילה. ואינו כן ששניהם שוין. ועוד שדחק עצמו לפ' דתרומה טמאה בטהורה מקריא היתר לתוך היתר מטעם דשריא לכהן להסיק תחת תבשילו ואין זה היתר דטבל נמי מותר בהנאה הוא. לכך נ"ל דה"פ דת"ק דתני הק"ו אם איסור מתוך איסור עולה וכו' מפרשינן לה במדומע דתרומה טמאה וה"ק ומה אם הטבל טמא דטבל אסור לכו"ע דהתרומה העולה ממנו הויא תרומה טמאה דאסורה לכהנים טהורים בעשה שבטמאים בלא תעשה אפילו לאחר הרמתה כדאיתא במס' בכורים והחולין הותרו באכילה בעלייתה מתוך צ"ט איסור מתוך היתר דהיינו תרומה טמאה לתוך חולין דהוו שריין מקמי נפילה לא כ"ש דשרו בעלייתה אע"ג דהיא אסורה לכהנים אפילו לאחר עלייתה. ותנא בתרא דתני הק"ו אם איסור מתוך היתר עולה מפרשינן לה במדומע דתרומה טהורה וה"פ אם מעשר טבל טהור דאסור לכו"ע דתרומה העולה ממנו לא שריא לכהנים עד הרמתה והויא איסור עולה מתוך היתר דמעיקרא שאיסור טבל זה בנו של היתר הוא דהוי דהתרומה שתרם תחלה גרמה האיסור אפ"ה בעלייתה שרו זה וזה חולין לעצמן ותרומה לעצמה. תרומה טהורה שנפלה לחולין טהורים דלגבי כהנים טהורים עודנה מדומעת הויא התירא לתוך היתר לא כ"ש דבעלייתה מתוך צ"ט חולין טהורים דיהו החולין מותרים לכהנים גם בטומאתם כנ"ל וברור. והשתא הא דגרסינן בספרי מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו מכאן אמרו תרומה עולה באחד ומאה אין לי אלא תרומה טהורה תרומה טמאה מנין אמרת ק"ו אם יעלה איסור מתוך איסור להתיר ק"ו איסור מן ההיתר להתיר ר' אומר אינו צריך ק"ו הוא אם יעלה איסור מן ההיתר להתיר ק"ו להיתר מן ההיתר להתיר לא קאי ר' אתרומה טמאה דסיפא אלא ארישא הוא דקאי ולהכי קאמר אינו צריך דס"ל לר' כר"ש דבמאה לחוד סגי וק"א לא צריך וה"ק אתה אמרת דמקדשו משתמע אפילו חזר ונפל אחר שהורם ואינו כן אלא מקמי דהורם וא"כ בצ"ט דהתירא סגי מדאורייתא ומק"ו כדמפ' ואזיל: