פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה ב:א:יח
Sirilio on Yerushalmi Orlah 2:1:18 (Sirilio on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:18) · פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →מאן תנא מצטרפין זה עם זה. גבי ערלה וכלאי הכרם דהא שני שמות הן:
ה"ג מצטרפין זה עם זה בין לאסור בין כדי ליתן טעם ד"ר מאיר. וכן מצאתי דגריס ר"י ז"ל וז"ל בין לאסור בין להצטרף לאסור (ב) [ובמינו כגון קב ועוד ענבים דערלה וענבים דכלאי הכרם במאתים קבין דחולין] ופליג אמתני' דלקמן דתנן בסמוך התרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה וכו' ולר"מ תרומה וערלה מצטרפין ויש כאן סאה וג' קבין לתוך צ"ט וליתן טעם נמי מצטרפי כגון מיני מתיקה [דהיינו תבלין] ליתן טעם בקדרה של בשר כגון פלפלין דערלה ובצל של כלאי הכרם וקשט דקטורת דהכל לנתינת טעם הן חשיבי חד מינא ור' שמעון פליג עליה ואפילו במיני מתיקה וכדלקמן דשני שמות הן ואין מצטרפין ובמין אחד נמי פליג וכגון שהאיסור אינו כברייתו כגון יין דערלה ויין דתרומה לתוך יין דחולין ור' אליעזר מודי לר"מ במיני מתיקה אבל לא לאסור דבעינן שיעורא כנגד כל חד וחד כדקתני בסמוך דתרומה מעלה את הערלה ואסיקנא דר' אליעזר היא דסבר דלא מצטרפי ור' יהושע נמי אית ליה הכי פ' קדשי מזבח ושיעורא דצ"ט הוא כר' יהושע וכר' אליעזר והכי אמרינן לעיל בגמ' כמא דתנינן ר' אליעזר ור' יהושע אומרים. ור"י מסיפונטי ז"ל אמר וז"ל מצטרפין בין לאסור בין ליתן טעם ד"ר מאיר. פי' כגון חצי סאה דענבים דערלה וחצי סאה דענבים של כלאי הכרם שנפל לפחות ממאתים סאין דענבים דחולין זה אחר זה מצטרפין ואוסרין כל אותן סאין ליתן טעם כגון יין דערלה ויין כלאי הכרם שנפלו לתוך התבשיל אם בתבשיל נותן טעם אסור אותו התבשיל אע"פ שידוע לנו שאם היה נוטל זה לבדו וזה לבדו לא היה טעם יין בתבשיל עתה מצטרפין ואוסרין התבשיל ואע"פ שיש בהן לעלות באחד ומאתים רש"א אין מצטרפין. פי' לא לאסור ולא ליתן טעם מפני שהן שני שמות. ר' אליעזר אומר מצטרפין בנותן טעם. ואפילו במיני מתיקה כאשר פירשנו דטעם של איסור קאי בעיניה. אבל לא לאסור דחצי סאה דערלה נתבטלה וכן חצי סאה דכלאי הכרם ע"כ. והרמב"ם ז"ל היה גורס בין להתיר כדי ליתן טעם. ופי' ולהתיר הוא שיהיה חלק אחד מכולן נופל במאתים חלקים ויהיו אותן המאתים חלקים על דרך הדמיון מין ערלה ולא ממין כלאי הכרם ולולי חלק הערלה שנתערב בכלאי הכרם היינו משערין הכל בנותן טעם לפי שהוא מין בשאינו מינו ואם היה נותן חלק כלאי הכרם טעם במאתים יהא נאסר הכל מפני הטעם ואפי' יהא אותו החלק פחות ממאתים כמו שיתבאר בזה הפרק אבל מפני דערלה שנצטרפה לכלאי הכרם והוא ממין המאתים חלקים נחשוב כאילו הכל מינו במינו ויעלה בא' ומאתים ע"כ. כלומר דמצטרפין כלאי הכרם עם הערלה והוי כולו מין במינו ובטלו במאתים ונראה לפרשו כך דאע"ג דקאמר ר' מאיר דמצטרפין להחמיר ולאסור היינו כי נצטרפו קודם שנתבטלו אבל אם אחר שנפל איסור שנתבטל נפל איסור אחר ביין שנתבטל הראשון אינו חוזר וניעור אלא אדרבא מצטרף להתיר וזה עד כדי ליתן טעם דאילו יש כדי ליתן טעם חוזר וניעור: